עתירה לבטל את ההחלטה לפיה על העותרת לצאת את ישראל

כאשר אזרח זר נישא לאזרח המדינה, לשניים אפשרות לפנות למשרד הפנים לאחר נישואיהם ולהתחיל בתהליך של קבלת אזרחות עבור בן הזוג הזר. זהו תהליך ארוך שכולל חקירות מטעם משרד הפנים אודות חיי בני הזוג ובדיקה מקיפה ובסופו, שר הפנים הוא שמחליט האם להעניק אזרחות. יש לציין שלשר הפנים סמכות רחבה בנושא זה ובאפשרותו להציב תנאים שונים לבני הזוג במהלך ההליך. לדוגמא, ראה פסק הדין הבא.

יש לך שאלה?
פורום אזרחות ישראלית
פורום נישואין אזרחיים

במקרה זה, בית המשפט דן בעתירתה של אזרחית גרוזיה שהתבקשה לעזוב את ישראל והלינה על כך. על פי עובדות המקרה, העותרת נישאה לאזרח ישראלי באוקטובר 2007 בפרגוואי. לאחר מכן, בני הזוג פנו למשרד הפנים על מנת להסדיר את מעמדה של העותרת בישראל. אולם, משרד הפנים קבע שעל מנת לבחון את הבקשה, היה על העותרת לצאת מהמדינה.

על כן, הוגשה העתירה דנן בה התבקשו הסעדים הבאים: רישום העותרים כנשואים, ביטול החלטת משרד הפנים לפיה על העותרת לעזוב את ישראל ומתן אזרחות ישראלית לאחרונה. לחלופין, העותרים ביקשו להחיל על העותרת הליך מדורג לקבלת אזרחות מכוח היותה נשואה לאזרח ישראלי.

דחיית העתירה על הסף

בית המשפט פסק שעל העתידה להידחות על הסף ולגופו של עניין. באשר לדחייה על הסף, הודגש שהעותרת שהתה בישראל שלא כחוק, לאחר שהסתננה למדינה. שכן, היא נכנסה לישראל בדצמבר 2001 לאחר שהציגה דרכון מזויף. לאחר כניסתה, ניתנה לה אשרת שהייה עד למרץ 2002 אולם, העותרת לא עזבה את המדינה ונותרה בישראל עוד שנתיים נוספות, ללא היתר. כעבור שנתיים אלו, העותרת גורשה ומיד לאחר מכן, הסתננה בשנית. אז היא הכירה את העותר. למעשה, העותרת ביצעה עבירה באותו נושא בו היא ביקשה סעד מבית המשפט. על פי הכלל המשפטי, אין מקום להעניק סעד מן הצדק לעותר העושה דין לעצמו בעניין הזהה לעתירתו. על כן, העתירה נדחתה.

דחיית העתירה לגופו של עניין

לגופו של עניין, הודגש שהסמכות שניתנה לשר הפנים בבחינת בקשות מסוג זה הינה רחבה. על כן, התערבות בית המשפט בהחלטות שהתקבלו על ידי השר בנושא הינה מצומצמת ונעשית רק מקום בו ההחלטה התקבלה תוך חריגה מסמכות או שהיא בלתי סבירה בעליל.

במקרה זה, משרד הפנים בחן את הקשר הזוגי בין העותרים ועל בסיס הממצאים, הוחלט שבין השניים לא היה קשר כנה ואמין. זאת לאור פער הגילאים שבין בני הזוג, העובדה שהעותרת לא הכירה כלל את משפחתו של העותר, הסתירות בעדויות העותרים בנוגע לשאלות כספיות שונות שהוצגו להם והיו קשורות לניהול משק הבית המשותף ועוד. בנסיבות אלו, השופט קבע שהחלטת המשיב להורות לעותרת לצאת מישראל הייתה סבירה והתקבלה על סמך שיקולים עניינים ומכוח סמכות שר הפנים. על כן, לא נמצאה עילה להתערבות בהחלטה והעתירה נדחתה.