לעיתים, מוגשת לבית המשפט תביעה אשר עיקרה הוא שאלת פרשנות סעיף חוק או תקנה בנושא מסוים. על פי הפרשנות שנקבעת, ויישומה, התיק מוכרע. דוגמא לכך במקרה הבא.


יש לך שאלה?
פורום מקרקעין
פורום ליקויי בניה
פורום פינוי בינוי
פורום תמ"א 38

 

על פי עובדות מקרה זה, ביום ה-29.06.06 המבקש הגיש בקשה לביטול צו הריסה מנהלי שהוצא למבנה בבעלותו. הצו נחתם על ידי יו"ר המשיבה שלושה חודשים קודם לכן, וחודש לפני זה נחתם התצהיר בנושא. לטענת המבקש, לפי סעיף 238א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965, אם חלפו יותר משלושים ימים מיום הגשת התצהיר בעניין, לא יבוצע הצו המנהלי. המבקש טען שמאחר והמשיבה התכוונה לבצע את הצו רק ביום 28.6.06, המועד חלף והצו פקע.


לטענת המשיבה, הצו ניתן כדין ולכן, היה על בית המשפט לדחות את הבקשה לביטולו. עמדתה של המשיבה התבססה על פרשנות סעיף 238א כך שמועד הימים לביצוע הצו נמנה מיום הגשת התצהיר. על פי פסיקת בית המשפט העליון, יום הגשת התצהיר היה יום הגשתו בפועל ליו"ר הועדה ולא יום חתימתו. מאחר והתצהיר הוגש ליו"ר הועדה רק ביום 23.03.06, מועד הימים נספר החל מתאריך זה. בנוסף, המשיבה ביקשה הארכה למועד ביצוע הצו ובקשתה נענתה על ידי בית המשפט במהלך חודש אפריל 2006. לפיכך, הצו היה בתוקף.


דיון


במרכז הדיון, עמדה שאלת פרשנות סעיף 238א לחוק התכנון והבניה. השופט קבע שלפי סעיף זה, מנין הימים למועד פקיעת תוקפו של הצו נספר מיום הגשת התצהיר ליו"ר הועדה. עם זאת, יש לתת את הדעת למניין הימים מיום סיום הבניה או מיום אכלוס המבנה ולמועד קבלת התצהיר מהמהנדס.


כך או כך, השופט קבע שמצו ההריסה שניתן במקרה זה, כלל לא היה ניתן ללמוד מתי הוגש התצהיר ליו"ר הועדה. מאחר ונקבע שזהו המועד הקובע, השופט קבע שמן הראוי היה שנוסח צווי ההריסה שנחתמו על ידי יו"ר הועדה ישונו, כך שיצוין במפורש מועד קבלת התצהיר. זאת במטרה לחשב את מניין הימים ביתר דיוק. בסופו של דבר, השופט נמנע מהכרעה חד משמעית בעניין וקבע דיון נוסף בשאלות העובדתיות שהתעוררו במקרה זה: מתי הוגש התצהיר ליו"ר הועדה, מתי הבנייה הסתיימה ומתי הבניין אוכלס.