ארנונה הינו מס עירוני שנגבה על ידי העירייה או הרשות המקומית מתושבים ובעלי עסקים בתחום השיפוט. שיעור הארנונה נקבע הן לפי סיווג הנכס- בית פרטי, בית עסק וכד' והן לפי גודל המקום. לא פעם, עולות שאלות אודות נושא זה ואופן חישוב המס אותו יש לשלם. דוגמא לכך, בפסק הדין הבא.
יש לכם שאלה?
פורום ארנונה
פורום מיסוי מקרקעין
פורום דיני מושבים וקיבוצים
במקרה זה, בית המשפט נדרש להכריע בתביעה בנושא חיובי ארנונה בסך 455,593 ₪. על פי עובדות המקרה, הנתבעת 1, חברה בע"מ, נוסדה בשנת 1987 והפעילה בנכס נשוא המחלוקת מוסך, עד שנת 2000. אז, ניתנה הודעה בעירייה על שינוי שם המחזיק בנכס לשמה של הנתבעת 2, שהייתה גם היא חברה בע"מ. בעלי החברות היו זהים ונתבעת 2 המשיכה להפעיל בנכס מוסך.
עד שנת 2000, הנכס חויב בתשלום ארנונה לפני יסוד שומה מסוים. אולם, בעקבות הודעת הנתבעת 2 על חילופי המחזיקים, נערכה בנכס ביקורת מטעם העירייה. אחריה, תוקנו יסודות שומת הארנונה, כך שסיווג הנכס שונה מ"קרקע תפוסה" ל"מלאכה" וגודל השטח שונה מ-860 מ"ר ל-941 מ"ר. יש לציין שסיווג הנכס תוקן באופן רטרואקטיבי, כך שהנתבעת 2 חויבה בהפרשי ארנונה שנוצרו לטובת העירייה.
לאחר שהחוב לא נפרע, העירייה הגישה תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעת 2. לאחר מכן, הוגש כתב תביעה גם נגד בעלי החברה בטענה שהם הקימו את נתבעת 2 במטרה להבריח נכסים מהנתבעת 1 ולחמוק מחיובי ארנונה שרבצו על הנכס. מנגד, הנתבעים טענו שחלק מחוב הארנונה אותו נדרשו לשלם התיישן מאחר וחלפו יותר משבע שנים מאז נולדה עילת התביעה ועד ליום הגשתה. הנתבעים אף טענו שתיקון רטרואקטיבי של שומת הארנונה על סמך סיווג הנכס עלה לכדי הטלת מס למפרע, בניגוד לעיקרון סופיות השומה.
הכרעה
לאחר סקירת טענות הצדדים, השופט קבע שגם אם מבחינה עובדתית העירייה הייתה רשאית לתקן את סיווג המוסך מ"קרקע תפוסה" ל-"מלאכה", היה על העירייה לעבור את המשוכה המשפטית בשאלת תוקפו של חיוב המס הרטרואקטיבי. השופט קבע שבמקרה זה, לא היו נסיבות חריגות שהצדיקו גביית ארנונה באופן רטרואקטיבי, בפרט מאחר והמקור לטעות שנעשתה מלכתחילה היה בעירייה. כלומר, נציגי העירייה הם ששגו במדידת וסיווג הנכס כפי שנקבע לפני שנת 2000.
כמו כן, אורך החיוב הרטרואקטיבי במקרה זה היה רב והוא השפיע בצורה שלילית על אינטרס ההסתמכות של הנתבעים, שהתבססו על קביעת השומה על ידי העירייה בתחשיביהם הפיננסיים. לאור האמור לעיל, נקבע שהעירייה הייתה מנועה מלחייב את הנתבעים בתשלום הפרשי חיובי הארנונה בשל סיווג הנכס, בין השנים 1994 ל-2000.
