על פי ההלכה המשפטית, מעשה התאבדות כשלעצמו אינו בגדר תאונה. שכן, תאונה מאופיינת בהתנהגות בלתי צפויה, לא מכוונת ופתאומית. אולם, מעשה ההתאבדות הינו מכוון ורצוני. על כן, מות מבוטח כתוצאה מהתאבדות אינו מקנה זכאות לתגמולים. זאת לפי סעיף 26 לחוק חוזה ביטוח, בו נקבע שאם מקרה הביטוח נגרם במתכוון בידי המבוטח או המוטב, המבטח פטור מחבותו.


יש לך שאלה?
פורום תביעות ביטוח
פורום תאונות כלליות
פורום נזיקין


במקרה דנן, התובעת ביקשה מבית המשפט לחייב את הנתבעת בתשלומי תגמולים מכוח פוליסת ביטוח שבעלה המנוח רכש. על פי עובדות המקרה, בעלה המנוח של התובעת בוטח אצל הנתבעת בפוליסה לבית עסק. הפוליסה הייתה בתוקף מחודש מאי 2003 ועד לאפריל 2005. במסגרתה, נכלל ביטוח בשם "תאונות אישיות" שזיכה את המבוטח בתגמולים בגין תאונה בה היה מעורב ושגרמה לו אובדן כושר עבודה, נכות או מוות.


במהלך חודש יוני 2004, המנוח והתובעת רבו. בעקבות הריב, התובעת הזמינה את המשטרה לדירה והשוטרים שהגיעו מהמקום, ביקשו מהמנוח להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אז, המנוח ביקש להתקלח. השוטרים הסכימו וכשהמנוח יצא מהמקלחת, הוא פנה לכיוון חלון המרפסת ונפל למותו מהקומה השישית. יש לציין שקודם לאירוע, המנוח השמיע מספר איומים בדבר התאבדות.


לטענת התובעת, המנוח מעד ונפל מהחלון כשניסה להוריד חולצה מחבל הכביסה, ולא התאבד. יתרה מזאת, גם אם המנוח התאבד, הפוליסה לא החריגה מקרה התאבדות מזכאות לתגמולים. בנוסף, נטען שהמנוח היה מבוטח אצל הנתבעת בביטוח חיים והשאלה כיצד נגרם מותו לא הייתה רלוונטית לצורך זכאות לתגמולים, לפי פוליסה זו. מנגד, הנתבעת טענה שהמנוח קפץ מהחלון במכוון ולכן, לפי סעיף 26 לחוק חוזה ביטוח, היא הייתה פטורה מתשלום תגמולים בהתאם לפוליסה. עוד נטען שהמנוח לא היה מבוטח בביטוח חיים אלא רק בביטוח תאונות אישיות.


מות המנוח


לאחר מות המנוח, התובעת מסרה הודעה במשטרה בה תוארו נסיבות הנפילה מהחלון. בהודעה זו, התובעת תיארה את מותו של בעלה כתוצאה ממעשה התאבדות. תיאור זה שב וחזר על עצמו גם במכתב שנשלח לחברת ביטוח אחרת, לצורך מימוש תגמולים. לא זו אף זו, התובעת הודתה שהמנוח איים להתאבד מספר פעמים קודם לאירוע נשוא התביעה. לאור האמור לעיל, ועל סמך עדות השוטרים שנכחו בזירה בעת הקפיצה, השופט קבע שהמנוח נהרג בעקבות מעשה התאבדות ולא כתוצאה מנפילה מחלון הבית.


האם ההתאבדות הקימה זכות לתגמולים?


מאחר ונקבע שהמנוח התאבד, הרי שעל פי ההלכה המשפטית, התאבדות אינה תאונה. אזי, דין התביעה היה להידחות. עוד נקבע שהמנוח בוטח בפוליסה לביטוח עסק, ורק אחד מהפרקים עסק בכיסוי תאונות אישיות. קרי, הצדדים לא התכוונו מלכתחילה לבטח את המנוח בביטוח חיים ולכן לא היה מקום להעניק תגמולים לתובעת מכוח הפוליסה. כמו כן, נפסק שהמנוח מעולם לא בוטח אצל הנתבעת בביטוח חיים. כלומר, טענת התובעת בנושא נדחתה. בסופו של דבר, השופט דחה את התביעה.