תביעה לתשלום חוב בגין סחורה שסופקה בהתאם לחשבוניות

בעולם המסחרי, אין זה נדיר שחברה מזמינה סחורה אך התשלום בגינה לא מועבר במועד שנקבע, או בכלל. במקרים אלו, באפשרות הספק להגיש תביעה לבית המשפט על מנת לגבות את החוב האמור. דוגמא לכך בפסק הדין דנא.

יש לכם שאלה?
פורום יזמות עסקית
פורום גביית חובות

בהליך להלן, בית המשפט דן בתביעה כספית שהוגשה נגד הנתבעת לתשלום חוב בגין סחורה שסופקה לה על ידי התובע. לצורך הוכחת החוב, התובע צירף לכתב תביעתו חשבוניות מס. לטענתו, הסחורה סופקה באמצעות חברת שליחויות. מנגד, הנתבעת טענה שהתובע לא הוכיח את עצם ביצוע הזמנת הסחורה ואת אספקת הפריטים שהופיעו בחשבוניות.

עוד נטען שמעת לעת הנתבעת הזמינה מהתובע מספר מצומצם של פריטים, בהתאם לדרישות הפרויקט עליו עבדה, אך האחרון שלח כמות נוספת של סחורה, מעבר למוזמן, וניסה לגבות עבורה תשלום. אז, הנתבעת פנתה לתובע בדרישה שיאסוף את הסחורה שלא הוזמנה על ידה, מכוח סעיף 29 לחוק המכר. אולם, התובע לא עשה דבר ולכן הנתבעת הודיעה לו שהסחורה המתינה לו בחצרי מפעלה. באשר לחשבוניות שהוצגו, הנתבעת טענה שלא הזמינה חלק מהסחורה שהופיעה בהן.

עדות התובע

בפתח הדיון הודגש שטענות התביעה נתמכו רק על ידי עדות התובע עצמו, שהעיד שההזמנות בוצעו בטלפון ולא בכתב. עם זאת, התובע לא הציג ראיות מהן היה ניתן ללמוד על ביצוע ההזמנה או על אספקת הסחורות לנתבעת, פרט לכרטיס חברת השליחות. השופט הדגיש שהתובע נמנע מהבאת השליח שסיפק בפועל את הסחורה למתן עדות ומהצגת תעודות המשלוח כראיה.

על כן, נקבע שהתובע לא עמד בנטל שהוטל עליו להוכיח שהנתבעת אכן הזמינה ממנו את הסחורה שהופיעה בחשבוניות המס. מנגד, עדות עובד הנתבעת באשר לאופן ניהול ההזמנות מהתובע ודרך ההתקשרות בין הצדדים נמצאה אמינה ומהימנה. השופט הדגיש שמעדותו עלה שכל ההזמנות בוצעו בכתב ואי הצגת ראיות לכך על ידי התובע, ששלט בביצוע ההזמנה בפועל, נזקפה לחובתו.

זאת ועוד, נקבע שבחשבוניות שהובאו על ידי התובע לא היה בכדי לתמוך בעדותו בנושא הזמנת הסחורה והספקת המוצרים. לא זו אף זו, התובע לא הציג את החשבוניות המקוריות, אלא העתק מצולם. לבסוף, השופט קיבל את טענת הנתבעת אודות קבלת סחורה שלא הוזמנה וניסיון השבתה לתובע לפי חוק המכר. 

סיכום

בסופו של יום, השופט דחה את התביעה לאחר שקבע שהתובע לא הוכיח שסיפק את הסחורה לנתבעת. יתרה מזאת, גם מקום בו בוצעה הזמנה, נקבע שהנתבעת לא קיבלה את הסחורה אותה הזמינה אלא מוצר אחר, אותו החזירה לתובע, שלא פעל להשבתו. מאחר והתובע הוא שנמנע מקבלת הסחורה חזרה לידיו, במשך זמן רב, הרי שעל פי חוק המכר הנתבעת לא חבה בגין סחורה זו, שממילא לא הוזמנה על ידה.