פעמים רבות, חברות הביטוח קובעות תנאים שונים לתחולת הכיסוי הביטוחי באירוע זה או אחר. למשל, מתן פיצוי על גניבת רכב רק אם במכונית הותקנה מערכת אזעקה שפעלה אותה עת. לחלופין, מתן פיצוי בגין נזק גוף שהתרחש מחוץ לגבולות המדינה, רק אם המבוטח הודיע על יציאתו לחו"ל קודם לכן. דוגמא לתנאי נוסף ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
תביעות ביטוח
פורום נזיקין
במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט בקשה למתן צו הצהרתי לפיו למבקש היה כיסוי ביטוחי תקף אצל המשיבה בעת שפרצו לדירתו. לטענת המבקש, הוא היה מבוטח אצל המשיבה בביטוח דירה. במהלך תקופת הביטוח, ביתו נפרץ ונגנבו ממנו פריטים בשווי של כ-20,000 ₪. על כן, הוא פנה למשיבה בבקשה לקבל את התגמולים להם היה זכאי מכוח הפוליסה.
אולם, המשיבה סירבה לפצותו. היא טענה שאמנם הפוליסה נעשתה לדירת מגורים אך בפועל, הבית לא שימש למגורים בלבד. שכן, המבקש השתמש באחד מהחדרים כמשרד בו ניהל את עסקו למתן שירותי אחזקה טכניים בתחנות רדיו בארץ. בנוסף, נטען שאשתו של המבקש ניהלה בדירה חוגי יוגה. המשיבה הדגישה שבפוליסה שנחתמה בין הצדדים נקבע במפורש שמקרה ביטוח הינו פריצה או שוד, אך לא כאשר הדירה אינה משמשת למגורים בלבד. הודגש שתנאי זה היה תקני והוסף לפוליסה בכפוף לתקנות הביטוח על עסקי ביטוח. כלומר, הוא לא היה מנוגד לדין ולכן היה על בית המשפט לכבדו ולדחות את בקשת מהמבקש.
מהות השימוש בדירה
באשר לטענה בדבר שימוש בחדר בדירה לצורכי ניהול עסקו של המבקש, הלה הכחיש אותה. למעשה, המשיבה לא חזרה על טענה זו בסיכומיה. על כן, היא נדחתה. אולם, המבקש עצמו הודה שאשתו אכן נהגה לקיים מפגי יוגה בביתם וגבתה מהמשתתפים עלות סמלית לכיסוי ההוצאות השונות. על כן, השופט נדרש להכריע האם היה בכך על מנת לקבוע שהדירה לא שימשה למגורים בלבד.
השופט ציין "שמטבע הדברים אדם נוהג לעשות בביתו שימושים שאינם כפופים בהכרח להגדרה הצרה של מגורים". אולם, שימושים אלו יכולים לענות להגדרה רחבה יותר של "מגורים". כך למשל, מפגש חברתי מסוגים שונים. הודגש שכלל, יש קושי להבחין בקו הגבול החוצץ בין השימושים השונים, וההכרעה הינה תלוית נסיבות המקרה וניסיון החיים. עם זאת, ישנם מאפיינים העשויים לסייע בהכרעה בכל מקרה ומקרה כגון, תדירות השימוש, מהותו, זהות המשתתפים, גביית תשלום עבורו וכד'. כמו כן, יש צורך לבחון את תכלית ההגבלה הנידונה.
הכרעה
במקרה זה, השופט קבע שהשימוש שאשתו של המבקש עשתה בדירה חרג מההגדרה הרחבה של "מגורים". שכן, היא ערכה בדירה מפגשים קבועים בתדירות גבוהה, גבתה עבורם תשלום והם היו בעלי מהות מיוחדת – חוג יוגה. בנוסף, זהות המשתתפים לא הייתה מוכרת למבקש ולאשתו, אשר נהגו לחלק פליירים לפרסום החוג. עוד נקבע שככל שהדירה הייתה חשופה ליותר אנשים שלא היו מבני המשפחה, כך גדל הסיכון לאירוע של גניבה או פריצה. על כן, להגבלה שנקבעה בפוליסה הייתה תכלית ראויה. לאור האמור לעיל, השופט קבע שהחלטת המשיבה הייתה כדין והבקשה למתן סעד הצהרתי נדחתה.
.jpg)
