הפרת הסכם שכירות של נכס, על ידי מי מהצדדים, מקנה לצד שכנגד את הזכות לקבלת פיצויים. עם זאת, על תביעת הפיצויים להיות מידתית ולא חמדנית, ובמסגרת ההליך המשפטי יש להוכיח את כל ההפרות הנטענות. במקרה שלפנינו התובע, אשר השכיר דירה מהנתבע, טען להפרות רבות של האחרון, מבלי שהיה לכך צידוק.

 

יש לכם שאלה?
פורום תביעה אזרחית
פורום מקרקעין

 

התובע השכיר דירה בת חמישה חדרים מהנתבע, המשכיר, בהתאם לחוזה ביניהם שנחתם ביום ב-5.7.01. בנוסף, הדירה כללה בריכה, אשר לא הוזכרה בחוזה. חוזה השכירות נכרת לתקופה של שמונה עשר חודשים, עבורם שולמו דמי שכירות על סך 82,500$, כלומר 4,750$ לחודש.

 

עם זאת, החזקה בדירה לא נמסרה לתובע במועד שצוין בחוזה השכירות, והמועד המדויק בו קיבל את החזקה היה שנוי במחלוקת. כמו כן, הדירה התגלו בעיות איטום שהובילו לבעיות של רטיבות, וכי מפלס המים של הבריכה היה נמוך במטר אחד משפת הבריכה, ולכן נמנע מהתובע שימוש סביר בה. לטענת התובע, חרף פניותיו, הנתבע לא תיקן את הליקויים האמורים. שמאי מטעם התובע העריך כי דמי השכירות הראויים עבור הדירה היו 2,500$.

 

התובע תבע קבלת פיצוי מוסכם בסך 15,833.33$ בגין האיחור במסירת החזקה בדירה, וכן את ההפרש בין דמי השכירות אשר הנתבע גבה ממנו בפועל, לבין דמי השכירות הראויים, בהתאם לחוות דעת המומחה מטעמו. בנוסף, התובע תבע פיצוי בסך 5,000$ בגין אי תקינות של הבריכה ומערכת חימום המים בה, ו-10,000$ מחמת פגיעה בהנאתו הסבירה במהלך ביצוע עבודות התיקון בדירה. לסיכום, התובע העמיד את התביעה על סך 324,643 ₪.

 

מנגד, הנתבע הכחיש את טענות התובע, וכפר בזכאותו של האחרון לקבלת פיצויים. הנתבע טען כי האיחור במסירת הדירה לא היה משמעותי, שכן מניין הימים בהם התובע עשה שימוש בדירה בפועל, היה זהה להתחייבות לפי חוזה השכירות.


הכרעת בית המשפט

 

לצורך הכרעה, השופט מינה שמאי כמומחה מטעם בית המשפט, אשר תפקידו היה לבחון את מצב הדירה. המומחה סבר כי דמי השכירות הראויים היו 2,850$ לחודש.

 

השופט קיבל את טענת הנתבע כי התובע קיבל הארכה למועד השהייה בדירה, ולכן שלל את תביעתו להשבת תשלום בגין אי קבלת החזקה בדירה במועד. כמו כן, השופט דחה את טענות התובע בנוגע לעומק הבריכה, שכן ניתן היה למלא את הבריכה עד לעומק של 1.25 מטר, כאשר הדרישה הסטטוטורית לעומק מרבי של מים בבריכה פרטית הייתה 1.5 מטר, ולכן לא ניתן היה לטעון לליקוי או לגריעה מנוחיות המשתמש.

השופט קבע כי הנתבע לא הוכיח את תקינות מערכת חימום המים, ועל כן חייב את הנתבע בפיצוי המוסכם על סך 5,000$.

 

המומחה מטעם בית המשפט תיעד ליקויי רטיבות וקילופי צבע וטייח בדירה. השופט קבע כי הנתבע ניסה לתקן את הליקויים, ולא התעלם מפניות התובע אליו בנושא, אולם התובע הוא שסיכל את התיקון, שכן התנגד לביצוע התיקונים כאשר הוא נעדר מהדירה, חרף שהותו הרבה מחוץ לארץ.

 

יתרה מכך, הנתבע הציע לתובע כי יבצע את התיקונים על חשבונו ויקבל החזר מלא ממנו, ואופציה חלופית של פינוי הדירה תוך קבלת פיצויים. מנגד, התובע לא קיבל אף אחד מהפתרונות האמורים., אלא רק איים בביטול החוזה, אקט שלא ביצע בפועל. לאור כך, השופט קבע כי התובע נהג בחוסר תום לב, בכך שלא קיבל אף אחד מהפתרונות המוצעים, המשיך להתגורר בדירה, ומאידך תבע פיצויים בסכום אשר התקרב לכל דמי השכירות.

 

לסיכום, השופט קיבל את התביעה בחלקה בלבד, וחייב את הנתבע בתשלום פיצויים בסך 9,100$ בלבד. משום שהשופט התרשם שהתובע הגיש תביעה חמדנית, הוא לא קבע צו להוצאות.