כאשר מבוטחים רוכשים פוליסת ביטוח, נטל השכנוע להראות כי מקרה מסוים הינו בגדר פוליסת הביטוח מוטל עליהם, ואילו הנטל להוכיח כי התקיים אחד מן החריגים לחבות הביטוח היה מוטל על הנתבעת. לצורך הכרעה, בית המשפט שוקל את כלל העדויות והראיות אשר הובאו בפניו, ומכריע האם יש לחייב את חברת הביטוח בנזקו של המבוטח. בחינה כאמור התבצעה על ידי בית המשפט במקרה שלפנינו.
יש לכם שאלה?
פורום תביעות ביטוח
פורום נזיקין
התובע ביטח את ביתו אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח החל מיום ה-11.7.04, ועד ליום ה-30.6.06. לטענתו, במועד כלשהו בין ערב ראש השנה, שחל ב-15.9.04, לבין ה-18.9.04, פריצה אירעה בביתו, ובמסגרתה נגנבו ממנה פריטים שונים בשווי כולל של כ-71,800 ₪. מנגד, הנתבעת טענה כי אירוע הפריצה בוים או נגרם במתכוון, מתוך כוונה להוציא במרמה כספים מן הביטוח.
המחלוקת הייתה האם עובר למקרה הפריצה הופעלו כל אמצעי המיגון שנדרשו על פי הפוליסה, כלומר האם מערכת האזעקה הופעלה.
התובע טען כי אחיו, נסע לאחר ארוחת החג לביתו של התובע, לצורך הפעלת מערכת האזעקה, וזאת לאחר שהתברר לתובע, אשר שהה באותה על מחוץ לארץ, כי אשתו שכחה להפעילה.
הנתבעת טענה כי גרסת התובע ועדיו לא הייתה קוהרנטית והתגלעו בה בקיעים שונים. בנוסף, לטענתה התובע הפעיל בזדון את המתג המקצר, וגרם בכך לאובדן נתונים במערכת האזעקה, אשר היו יכולים לטענתה לברר את חבותה.
הכרעת בית המשפט
השופט שם דגש על האופן בו אחיו של התובע התייחס להפעלתו את מערכת האזעקה. לפי ההודעה אשר מסר לחוקר הביטוח, אחיו של התובע טען כי הפעיל את האזעקה באמצעות קופסת המקודד, דבר שלא היה אפשרי, אולם בעדותו בפני בית המשפט הסביר כי עשה זאת באמצעות הלחצנים אשר היו מצויים ליד דלת הכניסה לבית. השונות בין הודעותיו הוסברה כתוצאה מהבלבול אשר חוקר הביטוח יצר אצלו.
השופט התרשם כי עדותו של אחיו של התובע בבית המשפט הייתה מוכוונת מטרה – להוכיח כי מערכת האזעקה פעלה, ותו לא. בשל כך, פרטים רבים נוספים אשר ביו קשורים להתנהלותו באותו היום נשמטו מזיכרונו. אף על פי כן, השופט קיבל את הגרסה העובדתית של התובע, שכן מומחה אזעקות קבע כי האזעקה נדרכה באופן תקין.
עם זאת, המומחה הסביר כי מספר ימים לפני הפריצה, התובע ביצע פעולה חריגה, אשר היה בה כדי לפגוע בפעולת מערכת האזעקה. בנוסף, החייגן של מערכת האזעקה כלל לא היה מחובר לקו הטלפון בבית, והדבר היה צריך לגרום לניתוק של קו הטלפון בבית, דבר שלא קרה. בפועל, בשל הקצר החשמלי, לא ניתן היה לדעת האם המערכת זיהתה פריצה לפני ה-19.9.04, והסיבה לכך שלא עבדה הייתה הניתוק מקו הטלפון.
השופט סבר כי לטענות אלו, ביחד עם טענה כי מערכת האזעקה חובלה באופן שלא היה אופייני למקרי פריצה, לא ניתן הסר אשר הניח את הדעת. בנוסף, התובע נמנע מלהעיד עדים משמעותיים מטעמו, ושיקר בנודע לעברו הפלילי, אשר כלל מעורבות בפריצות.
לאור על האמור לעיל, בית המשפט קבע כי בהתאם לנטלי השכנוע אשר היו מוטלים על הצדדים, הנתבעת הצליחה להטות את הכף לטובתה, ולהצביע על כך שהפריצה הייתה מכוונת. מכיוון שכך, בית המשפט דחה את התביעה.
.jpg)
