סעד זמני הינו סעד שנועד לשמור על המצב הקיים או להבטיח את יישומו של פסק הדין לכשיינתן. סעד מסוג זה נועד להתמודד עם החשש כי אם לא יינתן, התובע לא יוכל לקבל את הסעד לו עתר במסגרת תביעתו. מנגד, יש לזכור כי הסעד פוגע בנתבע בכך שהוא כובל את הנתבע למצב הקיים, וזאת טרם קיומו של הליך משפטי מלא. המקרה שלפנינו מהווה דוגמא לאיזון של בית המשפט את הרציונאלים שצוינו לעיל.
יש לכם שאלה?
חברת נתיבי איילון, המשיבה, פרסמה מכרז לביצוע עבודות ניקיון ואחזקת כבישים, גינון, ומתקני דרך בכביש נתיבי איילון (להלן: "המכרז"). המשיבה קבעה תנאי סף שונים, רובם היו הצגת ניסיון בתחומים השונים, לצורך השתתפות במכרז.
המבקשת, חברה אשר עסקה בתחומי הגינון וההשקיה, הגישה בקשה למתן צו ביניים אשר ימנע מהמשיבה להמשיך בניהול הליכי המכרז. במסגרת הבקשה, המבקשת טענה כי תנאי הסף אשר הופיעו במכרז לא היו סבירים, פגעו בחופש העיסוק, והפלו אותה לרעה.
הסיבה לכך, לפיה, הייתה הכריכה של תחומי הגינון וההשקיה, בהם התמחתה, במכרז כולל, על אף שמרכיבים אלו היוו חלק ניכר מהיקף העבודות במכרז. בנוסף, המבקשת ציינה את ההפליה בכך שבתחומים האחרים ניתן היה להציג את הניסיון באמצעות קבלני משנה.
מנגד, המשיבה טענה כי עבודות הניקיון, התחזוקה והטיפול באירועים ובמפגעים בדרך מהירה, עמוסה, סואנת ומרכזית כנתיבי איילון, היו ליבו של המכרז. לפיכך נדרשו התמחות, מקצועיות וניסיון רב, והכול בכדי להבטיח את הבטיחות של הנוהגים בכביש.
לאור האמור, המשיבה טענה כי היה מדובר בתנאי סף סבירים, אשר הדגישו את האחזקה והטיפול בכביש, ובאירועים השונים שמתרחשים בו, והעדיפו אותם על פני עבודות הגינון בכביש, בהן עמידה על הבטיחות הייתה שולית.
הכרעת בית המשפט
השופטת הדגישה כי מטרתם של הסעדים הזמניים היא שמירה על המצב הקיים, שעלול להשתנות במידה ולא יינתן סעד זמני. לפיכך, השיקול הראשון שעל בית המשפט היה לשים לפניו הוא סיכויי התביעה העיקרית. בהקשר זה, השופטת ציינה את תקנה 236(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה על בית המשפט היה להשתכנע בדבר קיומה לכאורה של עילת תובענה.
השופטת קבעה כי תנאי סף אשר הגביל, שלא לצורך, את ההשתתפות במכרז, לוקה בחוסר סבירות. במקרה דנן, המשיבה הצליחה להראות כי דרישת ניסיון הייתה שיקול ענייני ורלוונטי שנבע ממורכבות העבודה. עם זאת, המשיבה לא השכילה להראות מדוע הזוכה לא היה רשאי להציג את הניסיון הדרוש באמצעות קבלן משנה או במיזם משותף.
בנוסף, השופטת קבעה כי על בית המשפט היה לשקול לעניין הסעד הזמני את מאזן הנוחות, כלומר את הנזק אשר ייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד, לעומת הנזק אשר ייגרם למשיב אם יינתן הסעד, והאם ניתן לפצות את התובע בכסף מקום שלא ניתן לו הסעד הזמני. השופטת הכריעה כי מאזן הנוחות במקרה זה נוטה לטובת המשיבה, שכן עיכוב הליכי המכרז היה עלול לגרום לה לנזק כלכלי משמעותי. ההלכה הייתה כי עיכוב של הליכי מכרז יכול להיעשות רק בהיעדר חלופה אחרת, ובמקרה זה ניתן היה להסב את המכרז למבקשת במקרה הצורך.
לסיכום, בית המשפט נתן צו למשיבה לבטל את התנאי או התנאים במכרז מהם נבע כי לא היה ניתן להציג את הניסיון בתחום כלשהו בעזרת קבלן משנה או מיזם משותף. עם זאת, בית המשפט התיר למשיבה לציין כי ניסיון באמצעות המציע עצמו ישפיע על ניקוד המשתתפים. בית המשפט דחה את הסעד שהתבקש לעיכוב ניהול הליכי המכרז.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
