חיוב בנק לאומי למשכנתאות להציג מידע על תנועות כספיות בחשבון הפקדון

בעניין: מגדל XXX XX בע"מ
ע"י עו"ד ד. חוטר-ישי
המבקשת
נ ג ד
בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
ע"י עו"ד א. זוהר
המשיב
פסק דין

1. בתובענה שבפני עותרת המבקשת לסעד לפיו יחויב המשיב להציג בפניה את כל המידע וההסברים באשר לתנועות הכספיות בחשבונות בהם הופקדו על ידה פקדונות כספיים, כפי שיפורט בהמשך, כמפורט בסעיף 44 לתובענה.

2. המבקשת, יזמית של פרויקט גני אביב – שכונת מגורים בת אלפי יחידות דיור בלוד, כרתה הסכם עם המשיב, לפיו היא תפנה את רוכשי הדירות בפרויקט למשיב לשם קבלת משכנתאות למימון הרכישה. המשיב התחייב להעניק הלוואות המשכנתא בכפוף לקריטריונים והנוהלים הנהוגים אצלו.
כמתחייב מתנאי ההסכם (סעיף 7 להסכם), הותירה המבקשת בידי המשיב 10% מכספי התמורה ששולמו לה ע"י רוכשי הדירות למשך 5 שנים, כבטחון וכבטוחה (נוספת) לפרעון תשלומי המשכנתא להם התחייבו הרוכשים. כספים אלה הופקדו בחשבונות פקדון מיוחדים ונשאו ריבית כמוסכם.
למשיב ניתנה זכות (כמוסכם) לעכב את כספי הפקדונות או את חלקם, אם נוצר פיגור או כשל בהחזרת כספי ההלוואה שנטלו רוכשי הדירות.
בתום חמש שנים, כך הוסכם, היה אמור המשיב להשיב את כספי הפקדון למבקשת בתנאי שעד אז לא נוצר חוב פיגורים מצד הלווה.
(ראה סעיפים 7, 10 להסכם שצורף כנספח א' לתובענה).

3. לטענת המבקשת ביקשה היא, כבר בדצמבר 2004, לקבל מידע מהמשיב בדבר מצב חשבון הפקדון ולא נענתה. פניות נוספות ב-2005 לא נענו או נענו בשלילה.
זו היתה תגובת המשיב אף לדרישת המבקשת לשחרר כספי פקדונות שהגיע זמן פרעונם כמוסכם, לאחר 5 שנים, ואשר לא היו לגביהם פיגורים בהחזרת ההלוואות ע"י הלווים.

בנסיבות אלה לא נותר למבקשת אלא לפנות לבית המשפט על מנת לחייב את המשיב להמציא לה את החשבונות המבוקשים על ידה.

המשיב מתנגד לדרישות המבקשת בטענה כי אין כל עילת תביעה נגדו המצדיקה מתן חשבונות. מדובר, לטענתו, ב"מסע דייג" של המבקשת שמטרתו לדלות מהמסמכים או החשבונות שיגולו עילת תביעה אפשרית. משכך ומשפעל המשיב על פי החוק ועל פי הוראות ההסכם אין כל הצדקה להענות לתביעת המבקשת.

4. כאשר בתובענה למתן חשבונות עסקינן, יש לבחון קודם לכל האם המבקשת אכן זכאית לקבל חשבונות מהמשיב במסגרת מערכת היחסים הקיימת ביניהם. אם זכות כזו תוכר יש לבחון האם קמה למבקשת עילת תביעה לגבי הכספים לגביהם מבוקשים החשבונות.
(ראה ע"א 4724/90 א.ש.ת בע"מ – בנק המזרחי המאוחד פ"ד מו (3) 570).

הזכות לקבל חשבונות מצד שכנגד קמה בדרך כלל במסגרת מערכת יחסים מיוחדת הקיימת ביניהם כגון יחסי שותפות, שליחות ו/או נאמנות.
טוען המשיב כי מערכת יחסים כזו אינה קיימת בינו לבין המבקשת ועל כן אין לחייבו ליתן או להציג את החשבונות המבוקשים. העובדה כי המבקשת שיעבדה חלק מהתקבולים שקיבלה מרוכשי הדירות, לטובת המשיב, כבטחון וכאמור בהסכם שנכרת ביניהם, עובדה זו אינה הופכת את המבקשת כלקוח שלו ועל כן לא קמה כלפיה חובה למתן חשבונות. מדובר בהתקשרות חוזית רגילה בין שני גופים עסקיים (ולא בהתקשרות בין בנק ללקוחו), אשר מכוחה קמה למבקשת (ללקוח) זכות לקבל כספים בתנאים מסוימים עליהם הוסכם. המבקשת אינה לקוחה של הבנק ואף לא חתמה על הסכם לפתיחת חשבון.

5. טענה זו אינה מקובלת עלי.

מדובר בהסכם שנכרת בין בנק, והמשיב הוא בנק, לבין חברה יזמית או קבלנית (המבקשת) שהפקידה אצלו כספים על פי תנאים והסכמות אליהם הגיעו הצדדים במסגרת משא ומתן בין הבנק, שעיסוקו העיקרי מתן הלוואות המובטחות במשכנתא, לבין המבקשת, שהפנתה אליו רוכשי דירות לשם קבלת ההלוואות. הוסכמו מספר תנאים שהועלו על הכתב (נספח א' לתובענה), לרבות המועד והתנאים להשבת או החזרת הכספים למפקידה, היינו למבקשת.
העובדה כי ההסכם שנכרת בין הצדדים על כל תנאיו נוסח במיוחד ואינו סטנדרטי המודפס על טופס כזה או אחר, אינה שוללת ממערכת היחסים שנוצרה בין הצדדים את אופיה, היינו מערכת יחסים בין בנק ללקוח, או ליתר דיוק, בין בנק למפקיד כספים אצלו, על מנת שינהלם על פי דרכו ונוהליו.

חיזוק לדעתי זו ניתן למצוא בתנאי ההסכם עצמם. כך בסעיף 2 לפיו התחייב המשיב לנהל עבור המבקשת את ההלוואות שניתנו, כך בסעיף 3 ו-7(ה) וכך בסעיף 8 להסכם בו התחייבה המבקשת לשלם למשיב דמי ניהול עבור ניהול הפקדונות שהופקדו אצלו.

איך ניתן לכנות מערכת יחסים בין הצדדים שכרתו ביניהם את ההסכם הנ"ל אם לא מערכת יחסים בין בנק ללקוחו.
מערכת יחסים כזו נוצרת לא רק בין לקוח של הבנק הפותח חשבון ומקבל הלוואות או אשראים מהבנק. אף מפקיד כספים כפקדון בתנאים עליהם הוסכם זכאי ליהנות מ"מעמד" של לקוח הבנק, והבנק חב כלפיו חובת נאמנות במסגרת יחסי בנק – לקוח, כפי שנפסק לא אחת.

אין בידי לקבל טענת המשיב לפיה הכספים שהופקדו בחשבונות הפקדון אינם שייכים למבקשת, אלא למשיב עצמו וכי רק בהתקיים התנאים שפורטו בהסכם הם יועברו למבקשת. המשיב הרי העניק הלוואה לרוכש הדירה לצורך מימון הרכישה. הכספים שדרשה וקיבלה המבקשת עבור מכירת הדירה לרוכש, הועברה, פורמלית לפחות, לחברה שהוציאה חשבונות וקבלות על מלוא סכום הרכישה. 10% מכספים אלה הופקדו אמנם בחשבונות מיוחדים אצל המשיב כמוסכם, אך עדיין אין בכך כדי להצביע שלו הם.
כספים אלה הם של המבקשת. הם הופקדו אצל המשיב על שמה על בסיס התנאים המוסכמים. בכך אף הודה יקיר וייס, מורשה חתימה מטעם המשיב, בעת שנחקר על תצהירו במהלך הדיון (עמ' 20 לפרוטוקול).
יתירה מכך: המשיב, לטענתו, נהג לשלוח למבקשת דיווחים תקופתיים בדבר מצב חשבונות הפקדון.
אם בטענה זו יש אמת (המבקשת חלקה עליה), הרי יש לראות בעצם משלוח הדיווחים משום "הודאה" של המשיב בחובתו, כמוסד בנקאי, לדווח ללקוחו וביחסי בנק – לקוח ששררו בין הצדדים.

אין ספק, וכך נפסק לא אחת, כי בין הבנק לבין לקוחו, קרי בין המבקשת והמשיב במקרה זה, מתקיימים יחסי נאמנות הנוצרים בין בנק ולקוחו המחייבים דיווחים ומתן חשבונות.
(ראה: ע"א 5893/91 טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ – צבאח פד"י מ"ח (2) 573).

6. האם עומדת למבקשת עילת תביעה לכאורית, המצדיקה את מתן החשבונות?
המשיב סירב ומסרב להמציא למבקשת דפי חשבון ומסמכים באשר לחשבונות הפקדונות המתנהלים אצלו.
כאשר מדובר ביחסי בנק – לקוח די בעובדה זו, כדי להקים עילה או להצדיק מתן הסעד המבוקש. כך על מנת לאפשר למבקשת לבדוק האם זכאית היא לכספי הפקדון או לחלקם.
אם לא תגרוס כך, תימנע מלקוח של בנק האפשרות לבחון או לבקר את החשבונות שמנהל עבורו הבנק. בטרם בחן החשבונות והמסמכים המבוקשים, אין באפשרותו לדעת האם פעל המשיב כמוסכם והאם זכאי הוא לכספי הפקדון.

טוען המשיב כי מכיוון שטרם הבשילו תנאים המפורטים בהסכם, אין זכאית המבקשת להשבת כספי הפקדון. לטענתו ברבות מההלוואות שניתנו לרוכשי הדירות נוצרו חובות פיגורים ולפיכך, אף אם חלפו חמש שנים מיום העמדתן וכאמור בהסכם, אין המבקשת זכאית להשבת כספי הפקדון.
טענה זו, אם תוכח, תצדיק את עמדת המשיב, והמבקשת לא תהיה זכאית לכספי הפקדון. ואולם בהעדר מסמכים ודפי חשבון ואפילו רשימת לווים מעודכנת (ראה עדותו של יקיר וייס בעמ' 18) נמנעת מהמבקשת, שאינה מחויבת ליתן אמון לגירסת המשיב שלא נתמכה במסמכים כלשהם, האפשרות לאשש או להפריך גירסה זו.

על פי גירסת המבקשת שלא הוכחשה ע"י המשיב, נמנעת ממנה, בנסיבות אלה, האפשרות לבחון האם אכן קיימים פיגורים בהחזרי ההלוואות ואם כן ממתי ועל ידי מי. האם הושגו הסדרים בין המשיב ללווים באופן ישיר, שאז "נמחלים" הפיגורים והאם "גבה" המשיב חלק מכספי הפקדונות על חשבון החזרי ההלוואות.
ודוק: אין בפני עתירה לחיוב כספי או לסעד הצהרתי בדבר היקף חובו של המשיב למבקשת. בקשת המבקשת, בשלב זה, היא לקבל לידיה את המסמכים ודפי החשבון המבוקשים על מנת לאפשר לה, באמצעות מומחים מטעמה, לבחון את גירסת המשיב ולבדוק באמצעיה היא, האם זכאית היא להשבת חלק מהפקדונות, אם לאו.

בהקשר זה יש לציין את עדותו של יקיר וייס מטעם המשיב. בתשובה לשאלות שהופנו אליו ע"י ב"כ המבקשת ועל ידי בית המשפט, במהלך חקירתו הנגדית, אישר העד כי לא ראה כל דיווח עתי שהומצא, כביכול, למבקשת ואף לא חשבונות של החודשים האחרונים. הודאה זו מחזקת את גירסת המבקשת לפיה חרף בקשותיה החוזרות ונשנות, לא הומצאו לה דיווחים לגבי חשבונות הפקדון ואף לא דוחות או מסמכים אחרים שהתבקשו, כגון רשימת הלווים שהופנו למשיב. לכל היותר הומצאו לה דיווחים חלקיים שאינם מאפשרים לה לבחון האם נוהלו חשבונות הפקדון ע"י המשיב כמוסכם.

אף אם צודק המשיב בטענתו כי בהסכם בין הצדדים לא נקבע כל מנגנון דיווח המחייב אותו לדווח באופן שוטף על התנהלות חשבון הפקדון, אין בעובדה זו כדי לפטור אותו מחובת הדיווח – חובה המוטלת עליו, כמוסד בנקאי על פי הדין הכללי ועל פי הוראות חוק הבנקאות (שרות ללקוח) 1981 והתקנות שהותקנו על פיו - בין שהוסדר "מנגנון דיווח" בין הצדדים ובין אם לאו.

7. עצם סרובו של המשיב, כמוסד בנקאי, להמציא למבקשת את כל הדיווחים והחשבונות המבוקשים ו"הסבריו" המפותלים, והמגוחכים לעיתים, שנועדו להצדיק הסירוב על אף שהודה למעשה בחובתו לעשות כן, מקימה, לדעתי, "עילת תביעה" לכאורית למבקשת, או ליתר דיוק, מצדיקה את חששה או חשדה כי הסרוב להעביר אליה את כספי הפקדון אינו מוצדק וסותר את הסכם בין הצדדים.

בנסיבות אלה, די ב"עילת תביעה" זו כדי להצדיק הענקת הסעד המבוקש על מנת לאפשר לה לאשש או להפריך "חשד" זה, כך במיוחד כאשר מדובר בגילוי מסמכים ע"י בנק ללקוחו, כאמור לעיל.

8. לאור כל האמור לעיל, אני מורה למשיב להמציא למבקשת את כל המסמכים ודפי החשבון באשר לפקדונות הנ"ל כמבוקש בסעיף 44 לתובענה.
המשיב ישלם למבקשת את הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של -.50,000 ₪ בצרוף מע"מ.
המזכירות תמציא פסק דין זה לבאי כח הצדדים.

ניתן היום 17.8.08 בהעדר הצדדים.
נ. ישעיה, שופט

ח.ס.