בבואו של בית המשפט לפרש חוזה שנחתם בין שני צדדים, הוא אינו מתייחס רק ללשון החוזה הפורמאלית, אלא לעיתים מבצע פרשנות תכליתית. במקרה שלפנינו עלתה טענה כי הנתבעת, אשר נטען שעיכבה את ביצוע העבודות להן הייתה מחויבת התובעת, ובכך גרמה לה נזקים, לא הייתה מחויבת ללוח הזמנים שהיה כלול בחוזה.

 

יש לכם שאלה?

פורום תביעה אזרחית

פורום נזיקין

 

התובעת, חברה קבלנית העוסקת בתשתיות קווי מים, זכתה במכרז אשר פרסמה הנתבעת, המועצה האזורית דרום השרון, ובין השתיים נחתם חוזה לביצוע מערכת מים במתחם המועצה. התובעת טענה כי עקב חוסר התיאום והתכנון בביצוע הפרוייקט, הופסקה עבודתה, ונעשו שינויים אשר ייקרו את העבודות. התובעת הדגישה כי התמשכות הפרויקט מעבר למועד הזמן המתוכנן, וימי הבטלה אשר נגרמו לה עקב התנהלות הנתבעת, הסבו לה נזקים רבים. לאור זאת, התובעת הגישה תביעה על סך 500,000 ₪.

 

מנגד, הנתבעת טענה כי התובעת הייתה יכולה להתחיל בביצוע העבודות, אולם היא בחרה לחכות לתכניות התיאום משיקוליה. יתרה מכך, הנתבעת ציינה כי לתובעת היה נהיר כי התוכניות לא היו סופיות והיו עשויות להשתנות, ובהתאם לחוזה רק שינויים או תוספות מהותיים, שלא התקיימו במקרה זה, היו צריכים לזכות את התובעת בתשלום נוסף. לבסוף, הנתבעת הדגישה כי ההסכם בין הצדדים חייב באופן חד צדדי את התובעת לעמידה בלוח הזמנים, וכי היא, הנתבעת, לא הייתה מחויבת ללוח זמנים זה.

 

הכרעת בית המשפט

 

לאחר עיון מקיף בראיות ושמיעת העדים השונים מטעם התובעת והנתבעת, בית המשפט פסק כדלקמן:

 

לעניין ימי הבטלה אשר נגרמו לתובעת, השופט קיבל את טענת התובעת באופן חלקי. בתוך כך, השופט קיבל את טענת הנתבעת, לפיה התובעת לא הייתה צריכה את תכניות תאום המערכות לפני שהחלה בעבודתה, וכי היו ברשותה כל המסמכים הדרושים לצורך סימון תוואי הנחת הצנרת. יתרה מכך, גם אם היה צורך בתכניות נוספות, התובעת לא יידעה את הנתבעת על כך.

 

עם זאת, השופט קיבל את גרסת התובעת כי במקרים נקודתיים, לאחר שהחלה בעבודות, היא נאלצה להפסיקן בשל אי קבלת אישורים לעבודה מטעם הנתבעת, חוסר תיאום עם החקלאים אשר העבודות היו צריכות להתקיים בשטחם, ואי הקמת סוללת עפר אשר נדרשה לצורך העבודות, והקמתה הייתה באחריות הנתבעת. לאור כל זאת, השופט פסק כי הנתבעת גרמה ל-37.5 ימי בטלה לתובעת.

 

השופט ציין כי הנתבעת חבה שלא לסטות מלוח הזמנים הקבוע בהסכם, כשם שהתובעת הייתה מחויבת ללוח זמנים זה לצורך השלמת העבודות, וזאת על אף שלא הייתה קיימת בהסכם הוראה ספציפית אשר מסדירה את מחויבותה של הנתבעת.

 

לסיכום, בית המשפט חייב את הנתבעת בתשלום של כ-65,385 ₪ עבור ימי הבטלה אשר גרמה לתובעת, וכן סכום נוסף של כ-8,300 ₪ עבור ביצוע עבודות נוספות, התייקרות מחירי הצנרת, ועלויות הובלה.