עתירה אשר הוגשה כנגד החלטת ועדת ערר מחוזית מחוז המרכז

בית המשפט דחה את עתירת עותר בעניין התנהלות וועדת ערר מחוזית ודרך קבלת ההחלטות בעניינו. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי התנהגותו של העותר היא זו אשר עלתה לכדי חוסר ניקיון כפיים ותום לב. במקרה זה, הוגשה לבית המשפט עתירה נגד החלטת ועדת ערר מחוזית מרכז שניתנה בעניין היתרי בנייה.

יש לכם שאלה?
פורום פינוי בינוי | התחדשות עירונית
פורום תמ"א 38
פורום מיסוי מקרקעין
פורום מקרקעין - נדל"ן

 

בפברואר 1995 הוצא לעותר היתר בנייה לבניית מבנה בן 4 קומות, המכיל 6 יחידות דיור. העותר הגיש בקשה להוספת שתי קומות ושתי יחידות דיור. הבקשה נדחתה על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה. העותר הגיש ערר לועדה המחוזית, שנדחה גם הוא. עם זאת, הוחלט לשקול בחיוב תוכנית חדשה עם פתרונות חניה שהיו מניחים את דעת לשכת התכנון. העותר הציג תוכנית כזו, אך אף היא נדחתה. אז, הוא הגיש ערר לועדת מחוז מרכז. הערר התקבל באופן שהדיון הוחזר לועדת הערר המקומית עם הוראות להמליץ על התוכנית, כפוף לשינויים בעניין החניה, וכל תוספת או שינוי אחר מחייב.

בשנת 2001, העותר הגיש תוכנית נוספת לאישור. התוכנית כללה תוספת 2 קומות וזכויות בניה. הבקשה נדחתה. בראשית שנת 2003 הגיש העותר ערר נוסף לועדת התכנון ובניה מחוז מרכז. לאחר תהליך שכלל הגשת ערר ומספר דיונים, הועדה המקומית שהייתה ממונה על אישור התוכנית, דחתה אותה. על כן הוגש ערר לוועדה המחוזית שדחתה אף היא את התוכנית. נגד החלטה זו, הוגשה העתירה דנן.
 

טיעוני הצדדים

• העותר טען נגד התנהלות המשיבה וההחלטות שהתקבלו על ידה בעניינו.
• המשיבים התנגדו לעתירה. המשיבה הראשונה טענה כי היה נכון לדחות את העתירה על הסף בשל אי ניקיון כפיים ומצג שווא מצד העותר.

דיון והכרעה

לאחר עיון בכתבי הטענות, השופטת פסקה כי היה מקום לקבל את טענת המשיבה ולדחות את העתירה על הסף מחמת אי ניקיון כפיים. נקבע כי התנהלותו של העותר לקתה בחוסר תום לב במידה כזו שהצדיקה את דחיית העתירה על הסף. למעשה, העותר בנה בחריגה וללא היתר שתי קומות נוספות מעל המבנה לו קיבל אישור מלכתחילה. בשל בנייה זו, הוגש נגדו כתב אישום שייחס לו בנייה ללא היתר של שתי קומות.

בית המשפט הרשיע את העותר וקבע כי עליו להרוס את הבנייה הבלתי חוקית תוך שנים עשר חודשים, אלא אם כן יתקבל היתר בנייה. בנוסף, העותר חויב בתשלום קנס. אולם, הוא לא מילא אחר האמור בגזר הדין ולא הרס את הבנייה. על כן, הוגש נגדו כתב אישום פלילי נוסף בגין אי קיום צו בית משפט.

העותר הורשע בעבירה זו וחויב לשלם קנס כספי בסך 50 אלף ₪, או שנת מאסר. כמו כן, נגזר עליו מאסר על תנאי. העותר ערער על פסק הדין שניתן נגדו, אך הערעור נדחה. למרות זאת, הוא נמנע מקיום צו בית המשפט ולא הרס את המבנה. בשל כך, הוא הורשע בשנית בעבירה של אי קיום צו בית המשפט. לא זו אף זו, העותר נמנע מביצוע החיוב במועד הגשת העתירה דנן ובמהלך הדיונים בה. לדידו, הוא הגיע להבנה עם העירייה בדבר איטום שתי הקומות. לדעת השופטת, לא היה בהבנה זו כדי להפחית מחומרת ההתנהגות, אלא להוכיח את חוסר תום לבו והתנהגותו הבלתי תקינה לאורך כל התקופה. כלומר, היה מדובר בעבריין בנייה שהפר את החוק באופן מתמשך. בנסיבות אלו, היה ראוי לדחות את העתירה על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים, וכך היה.