תביעה נגד חברת תיירות בעקבות תקלות בחופשת סקי בצרפת

פסק הדין שלפנינו הינו תביעה בבית משפט לתביעות קטנות. התובע הזמין מהנתבעת, שהיא חברת תיירות ונופש, חופשת סקי בצרפת למשך שבעה ימים. המחיר ששילם היה 499 יורו. התובע טוען כי כאשר הוא הגיע אל המלון בו היה אמור להשתכן, הוא גילה להפתעתו שיש פער עצום בין מה שהובטח לו לבין מה שקיבל. לדוגמא, הובטחה לו חנייה בחינם ואילו למעשה החנייה הייתה בתשלום, כמו כן, התובע טען גם לא היו מקומות חנייה רבים. בנוסף, הובטחה לו בריכה צמודה אך לא הייתה כזו בבית הדירות בו הוא השתכן אלא רק במלון הסמוך. כמו כן, התחזוקה של הדירה הייתה לקויה, במיוחד מבחינת חימום החדר. התובע יצר קשר מיידי עם הנתבעת וחדרו הוחלף, אך גם שם לא חסרו תקלות לטענתו.

הנתבעת טענה כי לא נכתב באף מסמך עליו חתמו הצדדים, שהמלון יהיה ברמה של שלושה כוכבים כפי שהתובע טען שנאמר לו. לטענת הנתבעת, המושג "בית דירות", במובחן מ"מלון", מלמד שרמת האירוח במקום היא נמוכה יותר. לגבי הבריכה, הנתבעת טענה כי זה מה שהיא הייתה יכולה להסיק מעיון באתר האינטרנט של בית הדירות. שאר תלונותיו של התובע בדבר תחזוקת החדר היו - לטענתה - הערות קטנוניות שאין מקומן בבירור של בית משפט, ובכל מקרה הנתבעת טענה כי לא הייתה לה כל דרך לשלוט על הדברים הללו.

הדיון המשפטי

השופטת קבעה שההבחנה שעשתה חברת התיירות בין "בית דירות" לבין "מלון" לא הייתה מדויקת, מעיון באתר האינטרנט של החברה עלה כי היא עצמה קראה לאותו בית דירות – מלון, ולכן אין ללמוד מכך על רמת האירוח של המקום. השופטת לא קיבלה את טענת ההגנה של הנתבעת לפיה מה שקיבל התובע תואם למחיר הנמוך אותו שילם. הסיבה למחיר הנמוך הייתה כי מדובר היה במחיר מבצע, כפי שהגדירה החברה בעצמה. "על אף שהמבצע הוזיל את מחיר החבילה, רכיבי החבילה צריכים להישאר באותה רמה. לתובע הגיע שירות כאילו שילם מחיר מלא", נקבע בפסק הדין.

השופטת התייחסה גם לטענה על היעדרה של בריכה. היא קבעה כי זהו פרט מהותי בחבילת האירוח. לאמור, הנתבעת הייתה צריכה לברר ביתר פירוט מהו המפרט המדויק העומד לרשות המתארחים בבית הדירות. חברה שכל עניינה הוא תיווך בין לקוחות לספק השירותים לא יכולה להסתמך על דעתה והתרשמותה בלבד. עליה אפוא לברר אצל הספק בפרוטרוט את תנאי האירוח. הנתבעת לא עשתה כל מה שביכולתה על מנת להבהיר לתובע את טיב המוצר אותו הוא מקבל. מחדל זה של התובעת הביא ישירות לתקלה ממנה סבל התובע.

השופטת קבעה כי גם שאלת החימום חשובה ורלוונטית. אכן, החימום והפעלתו אינם בגדר מידע אותו צריכה הנתבעת לבדוק, אך תקלה כזו אינה מזערית. במקום קר כמו מיקומו של בית הדירות, חימום הוא חלק אינהרנטי מהאירוח. גם תקלה זו הייתה ניתנת למניעה, אילו הייתה הנתבעת מיטיבה לברר מהי רמת התחזוקה במלון אליו היא שולחת את לקוחותיה.

הכרעה - השופטת קיבלה את טענותיו של תובע בכל הנוגע לבריכה ולחימום במלון. היא חייבה את חברת הנופש בפיצוי של 2000 שקלים, הכולל גם את הוצאות המשפט.