פקודת הקרקעות קובעת מנגנון לחישוב הפיצויים המשולמים בגין הפקעת קרקע. לפי מנגנון זה, הפיצוי מבוסס על שווי הקרקע המופקעת ביום ההפקעה. יום זה הוא המועד בו התפרסמה ההודעה אודות כוונת ההפקעה על ידי הרשויות המוסמכות לכך. כמו כן, הפקודה קובעת שלצורך חישוב שווי הקרקע, אין להביא בחשבון עבודות, השבחה ובנייה שנעשתה על הקרקע או עתידה להיעשות. עם זאת, ישנם מקרים בהם צצות מחלוקות אודות דרך חישוב הפיצוי בגין ההפקעה ולראייה, טול המקרה הבא.
יש לכם שאלה?
פורום פינוי בינוי
פורום מקרקעין
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תובענה לפיצוי בגין הפקעת קרקעות בשטח כולל של 1612 מ"ר. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת באשר לזכאות התובע לפיצוי עקב ההפקעה. אלא, המחלוקת נסבה על הדרך בה היה ראוי לקבוע את שיעור הפיצויים. ראשית המקרה בשנת 1957. אז, נרשמו זכויות הבעלות בקרקע שהופקעה על שם התובע. בשנת 1984, המשיבות הפקיעו את הקרקע וזכויות הבעלות נרשמו על שמן בשנת 1992.
חוות דעת המומחית
על מנת לקבוע את שיעור הפיצויים, מונתה מומחית מטעם בית המשפט. היא קבעה שתי חלופות לאומדן שווי הקרקע שהופקעה. על פי החלופה הראשונה, שווי הקרקע הוערך במועד פרסום הודעת ההפקעה. באפשרות זו, סכום הפיצויים היה 15,196 ₪. על פי החלופה השנייה, שווי הקרקע הוערך נכון לשנת 1994, מועד עריכת שומת הפיצויים לגבי הפקעת חלקה סמוכה. באפשרות זו סכום הפיצויים היה 2,265,233 ₪.
לטענת המבקש, הוא היה זכאי לפיצוי לפי החלופה השנייה. זאת מאחר ומהנדס העיר של המשיבה הבטיח לו שהוא יפוצה באותו שיעור בה פוצו בעלי החלקה הסמוכה. כלומר, המבקש התבסס בטענתו על ההבטחה המנהלית שניתנה לו. לשיטתו, אי קיום הבטחה זו עלה לכדי הפרת התחייבות מצד המשיבה ופגיעה בעיקרון השוויון. מנגד, המשיבה ביקשה לבחור בחלופה הראשונה לצורך פסיקת הפיצויים.
סטייה מהוראות פקודת הקרקעות
במקרה זה, ההודעה על כוונת ההפקעה התפרסמה במהלך שנת 1984 ולכן, לפי פקודת הקרקעות, היה ראוי לחשב את שווי הפיצויים לפי החלופה הראשונה שהוצעה על ידי המומחית. עם זאת, השופט העלה את השאלה האם ההבטחה המנהלית שניתנה למבקש על ידי מהנדס העיר הצדיקה סטייה מהמנגנון שנקבע בפקודת הקרקעות.
לאחר דיון בשאלה, השופט קבע שלא היה מקום לסטות מהוראות הפקודה בנושא. לא זו אף זו, נקבע שמצבו של המבקש לא היה זהה למצבו של בעל החלקה הסמוכה, ועיקרון השוויון לא הופר. שכן, הפקעת הקרקע הסמוכה נעשתה במהלך שנת 1994. לפיכך, הרי שחישוב ששווי הפיצוי בגין ההפקעה נערך גם כן במועד ההפקעה, ולא על פי עיקרון אחר. השופט הדגיש שלא היה ניתן להשוות בין המקרה של המבקש להפקעת הקרקע הסמוכה והטיפול שניתן לכל אחד מהם היה זהה. כלומר, שווי הקרקע המופקעת נקבעה על יסוד מועד ההפקעה של כל אחת מהן, כפי שנקבע בחוק.
הבטחה מנהלית
יתרה מזאת, המבקש התבסס בטענתו על ההבטחה שניתנה לו על ידי מהנדס העיר. אולם, נקבע שגם אם הבטחה מעין זו אכן ניתנה, המהנדס לא היה הגורם המוסמך לחייב את המשיבות לשלם פיצויים בשיעור זה או אחר. קרי, הבטחתו הייתה חסרת תוקף משפטי מחייב. בסופו של יום, השופט קבע ששווי הפיצויים בגין הקרקע שהופקעה היה לפי החלופה הראשונה שמומחית בית המשפט העלתה, והמשיבה חויבה לשלם סכום זה.
.jpg)
.jpg)
.JPG)
