בקשה לנתיחת גופה של חרדי שנהרג בתאונה בניגוד לרצון משפחתו

שופטת בימ"ש השלום לילי יונג גפר נתנה עתה החלטה , בבקשת המשטרה לנתיחת גופתו של מנוח חרדי , אשר מצא את מותו ביום 26.5.08 בכביש 6, מן הטעם כי נתיחת גופתו חיונית לצורך בירור שאלות חשובות ומהותיות, בדבר אחריותו של אדם (נהג משאית שהתנגש בו) למותו של אחר, וממילא כי קיים אינטרס ציבורי חשוב בנתיחת הגופה

משפחתו של המנוח הסכימה לכל סוג של בדיקה בגופת המנוח, מלבד נתיחת הגופה, ומינתה מטעמה נציג "קמב"ץ זק"א" לשם ייצוגה בהליך זה. נציג המשפחה הבהיר כי המנוח היה בן למשפחה חרדית, כי נתיחת הגופה עומדת בניגוד להשקפת עולמם הדתית של בני המשפחה, ויש בה כדי לפגוע קשות ברגשותיהם.

המשטרה טוענת כי נסיבות המקרה אינן מאפשרות קביעת סיבת המוות בלא נתיחת הגופה וכי קביעה זו חיונית לשם בירור שאלת האחריות לגרימת מותו של המנוח.

השופטת יונג גפר ציינה שקיים חשד ממשי, כי מותו של המנוח נגרם כתוצאה מרשלנותו של נהג המשאית אשר פגע במכונית המנוח וגרם בכך למותו, ומסקנה זו מבוססת על חומר החקירה שהוצג לעיונה, והכולל את ממצאי בוחני התנועה, לרבות תרשימים, וכן עדויות שניגבו, ובהן עדות נהג המשאית עצמו.
באשר לצורך בנתיחה לשם קביעת הסיבה הרפואית למוות – קבעה השופטת כי בענין זה היא נסמכת על מכתב המכון לרפואה משפטית, ואשר בנסיבות הענין לא נסתר, ולפיו אין דרך מדעית לקבוע את סיבת המוות בלא ביצוע נתיחה של הגופה, וזאת בשל מצבה. לכן קבעה כי קביעת הסיבה הרפואית למוות מחייבת, בנסיבות הענין את נתיחת הגופה.

השופטת ציינה כי מנגד לאינטרס הציבורי בנתיחת הגופה עומדת משפחתו של המנוח, הטוענת כי יש בנתיחה כדי לפגוע בכבוד המת, ברגשותיה ובהשקפת עולמה, וכי ענין זה גובר על אותו אינטרס ציבורי. אולם השופטת הבהירה כי במאזן האינטרסים גובר האינטרס של גילוי סיבת המוות, ולשם כך אין מנוס מלצוות על נתיחת הגופה. לפיכך נעתרה, לבקשה, וצוותה על נתיחת גופתו של המנוח, אך עם זאת, הורתה למכון לרפואה משפטית לבצע את הנתיחה בשלבים, באופן שהמעבר משלב לשלב יתבצע רק לאחר המנתח ימצא כי המשך הנתיחה דרוש לשם בירור סיבת המוות.
תיק חס"מ 6821-0508 , ניתנה 29.5.08 , רצ"ב ההחלטה. (בקובץ וורד חסר חלקית וכן בקובץ פי. די.אפ.).

לבקשת נציג המשפחה - איש זק"א ניתן עיכוב ביצוע לצורך הגשת עתירה לבג"צ.