על פי התקנות, תנאי למתן צו מניעה זמני הוא הפקדת התחייבות עצמית על ידי התובע, ערבות ועירבון. המטרה היא הבטחת האפשרות של הנתבע להיפרע בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה ממתן הסעד הזמני, במידה ובית המשפט יפסוק שהוא זכאי לפיצוי. מטרה נוספת של דרישת ההפקדה היא הרתעת תובעים מפני הגשת בקשות סעדים זמניים לשווא. כך או כך, במידה והנתבע – מי שנגדו מופנה הסעד, נמצא זכאי לפיצוי, באפשרותו לדרוש חילוט של הערבויות והעירבון שהופקד. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
פורום גביית חובות
פורום הוצאה לפועל
פורום פשיטת רגל
במקרה דנן, המבקשת עתרה לחילוט ערבות צד ג' וערבות עצמית לשם פיצוי על הנזקים שנגרמו לה ממתן צו זמני. ראשית הסיפור בתיק הוצאה לפועל שהמבקשת פתחה נגד חברה מסחרית שחבה לה כספים. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, המבקשת הטילה עיקולים על ציוד ומיטלטלין של החייבת ועל שיקים שהוצאו לפקודתה. המשיבה טענה שהציוד של החייבת שועבד לטובתה לשם הבטחת הלוואה שניתנה על ידה. על כן, המשיבה עתרה לבית המשפט בבקשה למתן צו מניעה קבוע שיאסור על המבקשת לבצע פעולות עיקול והוצאה לפועל בנכסיה של החייבת.
צו המניעה הזמני
במקביל, המשיבה הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני לאסור על המבקשת לבצע פעולות עיקול והוצאה לפועל בנכסי החייבת, עד לקיום הדיון בתיק העיקרי. בית המשפט קיבל את הבקשה לצו המניעה הזמני, בכפוף להמצאת ערבות עצמית, ערבות צד ג בסך 20,000 ₪ ופיקדון כספי בסך 10,000 ₪. המשיבה המציאה את הערבויות והפקידה את הפיקדון.
המבקשת עתרה לביטול צו המניעה הזמני. בדיון בבית המשפט, הוחלט על ביטול הצו והמשיבה חויבה לשלם למבקשת הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 10,000 ₪. בדיון בתובענה העיקרית הוחלט על מחיקת התביעה ועל חיוב המשיבה בהוצאות המבקשת בסך 2,500 ₪. לבסוף, בית המשפט קבע שלמבקשת עמדה אפשרות לבקש את חילוט העירבון או הערובה שהופקדו על ידי המשיבה, בגין נזקים שונים שנגרמו לה. על כן, הוגשה הבקשה דנן.
לטענת המשיבה, התביעה לפיצוי על נזקים שנגרמו לחייבת כתוצאה ממתן צו המניעה הזמני הייתה צריכה להיות מוגשת כהליך נפרד ולא באמצעות בקשת החילוט. כלומר, לא במסגרת התביעה העיקרית בה ניתן הצו והערבויות הופקדו. עוד נטען שלפי לשון התקנות, לא היה ניתן לבקש חילוט של ערבות, אלא רק חילוט של עירבון.
הכרעה
הודגש שבמקרה זה, המבקשת הייתה רשאית להגיש בקשה להיפרע מנזקיה באמצעות הערובות שהופקדו בבית המשפט במסגרת התובענה העיקרית. זאת על סמך החלטות קודמות של בית המשפט בנושא. על כן, גם אם המבקשת הגדירה בקשתה כ"חילוט" הערבויות, כאשר מושג זה יוחד בחוק למימוש עירבון בלבד, הרי שהייתה זו טעות סמנטית בלבד. כלומר, לא היה בכוחה לפגום בכשירות הבקשה.
עם זאת, הבקשה לחילוט נדחתה. זאת מאחר והמבקשת לא צירפה לבקשה את מנהלה של המשיבה, אשר נתן ערבות צד ג', כמשיב חרף העובדה שהיא כוונה ישירות נגדו. יתרה מזאת, המבקשת לא הצביעה על קשר סיבתי בין הצו שניתן לבין הנזקים שנגרמו לה, בניגוד לדרישות התקנות בנושא. על פי התקנות, בהיעדרו של קשר סיבתי, לבית המשפט אין סמכות להורות על חילוט העירבון לטובת המבקשת. על כן, לא היה ניתן לקבל את הבקשה ולדון בה במסגרת ההליך דנן. לאור האמור לעיל, הוחלט על מחיקת הבקשה. עם זאת, הרי שמחיקת הבקשה לא מנעה מהמבקשת להגיש תביעה חדשה ועצמאית בשל הנזקים שנגרמו לה לטענתה.
