תביעה להשבת כספים שקוזזו על ידי הבנק מחשבון

אחד הסעיפים הסטנדרטים, המופיע כמעט בכל מסמכי פתיחת חשבון בנק בסניפי הבנק השונים, הוא "סעיף הקיזוז", המאפשר לבנק להעביר כספים בצורה אוטומטית מחשבון בעל יתרת זכות לחשבון אחר של אותו לקוח שנמצא ביתרת חובה.

יש לכם שאלה?
פורום תביעות בנקים

 

התנאי המוכרח על מנת לבצע קיזוז הוא כמובן שהאדם שבחשבונו קיימת יתרת חובה הוא אכן בעל החשבון בעל יתרת הזכות או שותף בו ולא רק מיופה כוח וכדומה. לעיתים ישנה מחלוקת בין הבנק ללקוח על הגדרת מעמדו של הלקוח בחשבון, וכזה הוא המקרה שלפנינו.

עובדות המקרה

התובעת הינה אישה מבוגרת שבנק דיסקונט משך כספים מפק"מ שבחשבונה על מנת לכסות חוב שהצטבר בחשבונו של בנה שהתנהל אף הוא בבנק דיסקונט. הבנק טען שהבן הוא שותף בחשבון של אמו ועל כן קמה לבנק זכות הקיזוז מחשבונם של הבן ואימו שהיה ביתרת זכות, אל חשבון הבנק של הבן שהיה ביתרת חובה. האם ובנה טענו כי הבן איננו שותף בחשבון אלא רק מיופה כוח, ולאם מעולם לא הייתה כוונה להכניסו כשותף בחשבון אלא רצתה רק שיעזור לה בניהול חשבונותיה כמיופה כוח.

הרישום במחשבי הבנק מראה שאכן הבן רשום כשותף וכך מראים גם כל דפי החשבון שהומצאו לאישה ולבנה במשך השנים, אך בבנק כבר לא קיים טופס ההצטרפות עליו חתם הבן, היכול להעיד על טיב מעמדו בחשבון. בנוסף, העובדה שכל הכספים שהוכנסו לחשבון במהלך השנים הגיעו מכספיה של האם בלבד (משכורתה, קצבה שקיבלה ועוד) מחזקת את טענת התובעים שהאם הינה הבעלים היחידי בחשבון והבנים אינם אלא מיופי כוחה.

הדיון המשפטי

השאלה המרכזית העומדת לדיון היא מהי נקודת המוצא – האם ההנחה היא שהבן שותף כל עוד לא יוכיחו הוא ואימו אחרת, או שמא להיפך, נקודת המוצא שהוא מיופה כוח בלבד אלא אם כן הבנק יוכל להמציא את מסמך ההצטרפות שלו לחשבון הבנק. השופטת בפסק הדין הכריעה שהבן הינו מיופה כוח בלבד ומשכך הקיזוז נעשה שלא כדין, וזאת ממספר טעמים:

• הבנק לא המציא את מסמכי ההצטרפות של הבן שהם למעשה האסמכתא המרכזית הקובעת מהו מעמדו בחשבון הבנק.
• סעיף הקיזוז עליו הסתמך הבנק מצוי בהסכם פתיחת החשבון השני, זה ששייך לבן לבדו ונמצא ביתרת חובה, ולא בהסכם שבחשבון המשותף לאם ולבן.
• על הבנק חלה חובת גילוי, להבהיר לאישה בעת שזו צירפה את בנה לחשבון, על ההשלכות העתידיות שיכולות להיגרם עקב הצטרפות הבן, כולל הבהרה על אפשרות קיזוז עתידית.