פסק הדין עוסק ב"היטל סלילה" ששילמה חברה קבלנית לעיריית חיפה, בתמורה לכך שהעירייה תסלול קטע כביש מסוים מחדש, קטע המוביל אל בית מגורים שבנתה החברה. לאחר שבמשך חמש שנים הסלילה לא בוצעה על ידי העירייה, תובעת החברה להשיב לה את סכום ההיטל אותו שילמה.

 

יש לכם שאלה?
פורום מיסוי מקרקעין
פורום תכנון ובניה | היתרי בניה

 

רשם בית משפט השלום הכריע בנושא אך שני הצדדים עתרו לבית המשפט המחוזי ובהסכמתם הוא ביטל את פסק הרשם והחזיר את הדיון לבית משפט השלום. זהו פסק הדין שלפנינו.


עובדות המקרה וטענות הצדדים


חברה קבלנית בנתה בית דירות על מגרש בעיר חיפה, ומילאה כלפי העירייה את כל התחייבויותיה, כולל תשלום מיסים, ארנונה ואף סלילת חלק מהכביש באזור הבניין. החברה והעירייה הסכימו ביניהם כי העירייה תסלול את חלק הכביש האחר המוביל אל הבניין, ובתמורה החברה שילמה לעירייה 120,000 שקלים כהיטל סלילה. העירייה לא ביצעה את הסלילה במשך חמש שנים מתום עבודות הבנייה של הקבלן.


טענת התובעת להשבת ההיטל נובעת הן מכוח חוק העזר לחיפה הקובע כי מקום בו העירייה לא עמדה בהתחייבותה לסלול כביש תוך שנה, הכסף ששולם ייחשב כתשלום יתר שיש להחזירו, והן מכוח דיני החוזים המחייבים את מפר החוזה להשיב לצד הנפגע את מה ששילם במהלך ההתקשרות. בנוסף טוענת התביעה שהיא כלל לא הייתה מלכתחילה צריכה לשלם את ההיטל מאחר וקטע הרחוב כבר היה סלול והעירייה למעשה לא ביצעה שום עבודה בקטע זה.


העירייה העלתה מספר טענות מדוע אין היא צריכה להשיב את ההיטל –

  1. היטל, להבדיל מתשלומים אחרים, אינו בא לכסות על עלויות העירייה בגין עבודה ספציפית אלא הוא כללי יותר, ונתייחס לכלל הוצאות הרשות, אף הקודמות והעתידיות. אשר על כן ההיטל אותו שילמה החברה מתייחס לסלילה הקודמת שנעשתה ע"י העירייה בכביש ולאו דווקא לסלילה המחודשת שטרם בוצעה.
  2. החברה לא הודיעה לעירייה בזמן על סיום הבנייה ולכן העירייה לא התחילה בסלילת הכביש.
  3. התובעת לא יכולה להכתיב לעירייה את הזמן בו עליה לסלול את הכביש, ולעירייה קיימים שיקולים אחרים המצדיקים את דחיית הסלילה, כמו שיקולי תקציב וכדומה.
  4. הסעיף מחוק העזר עליו הסתמכה התובעת לא נוגע לסלילת כבישים אלא למדרכה ותאורה בלבד.

הדיון המשפטי


השופט, בהסתמך על תקדים דומה מבית המשפט העליון, קבע כי לעירייה כלל לא עמדה הזכות לגבות היטל מהחברה בטרם התחילה עבודות סלילה בכביש. היטל, כך על פי ביהמ"ש העליון, הוא תשלום הקשור ישירות לשירות ספציפי הניתן לתושב. קריאה נכונה בחוק העזר העירוני תביא למסקנה שההיטל יכול להיגבות ממועד תחילת הסלילה ועד לסופה. יוצא אם כן שעל הסלילה הישנה של קטע הכביש המדובר לא ניתן לגבות היטל מהחברה שכן היא הסתיימה זה מכבר, וכן לא ניתן לגבות היטל עבור הסלילה החדשה שכאמור טרם התחילה.


אמנם, העובדה כי החברה לא הייתה חייבת מלכתחילה בתשלום ההיטל לא מועילה לה בשלב זה של השתלשלות האירועים שכן מאחר ותשלום ההיטל נעשה מתוך פשרה בין הצדדים לאחר חילוקי דעות ביניהם, יש כאן למעשה "ויתור" של החברה, ועילת ההשבה נשללת לה, על אף שדרישת התשלום כאמור לא הייתה כדין. כלומר, מאחר והחברה שילמה תשלום זה מתוך רצון לסיים את הסכסוך, התנהגותה כוללת גם וויתור על טענות בדבר אי חוקיות התשלום. תשלום רצוני מכוח הסכם או הסדר – שולל משני הצדדים את זכות ההשבה. לאור האמור – הטענה להשבת ההיטל מכוח אי חוקיותו לא תתקבל.


מה בדבר טענות החברה על השבת ההיטל מכוח הפרת העירייה את התחייבותה?


השופט קבע, מכוח חלופת המכתבים בין החברה לעירייה, כי אי אפשר להצביע על קשר ישיר בין ההיטל לבין חובת העירייה לסלול את הכביש. הוסכם שהחברה תשלם היטל, אך אין א"א להצביע על התחייבות של העירייה לסלול את קטע הכביש בתמורה לתשלום היטל ספציפי זה, ובוודאי לא במועד מסוים. בנוסף, גם אם יש לראות בחלופת המכתבים התחייבות של העירייה לבצע סלילה, יש להשאיר לה שיקול דעת רחב מתי עליה לעשות זאת. הרשות היא זאת שקובעת לעצמה את סדרי העדיפויות שלה. במקרה שלפנינו אין שום יסוד להניח כי קיים פגם בשיקול הדעת של העירייה שלא לסלול כרגע את הכביש, והחלטתה עומדת במבחן הסבירות.


עודכן ב: 06/11/2012