לפי חוק השומרים, שומר שכר אחראי לנזק שנגרם לנכס עליו הוא שומר, או לאבדנו. זאת אלא אם כן הנזק נגרם בנסיבות אותן לא היה ניתן לצפות מראש או למנוע את התוצאות. בנוסף, השומר לא אחראי לאבדן הנכס או לנזק שנגרם לו עקב שימוש רגיל בו, בכפוף לתנאי השמירה. משכך, האם מוסך שטיפל ברכב אחראי לגניבתו מהמקום? על כן הדיון שלהלן.


יש לכם שאלה?
פורום תביעות ביטוח
פורום נזיקין
פורום פלילי


במקרה הבא, בית המשפט המחוזי דן בערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום במסגרתו התקבלה תביעת השיבוב שהמשיבה הגישה נגד המערער. לפי העובדות, המערער היה בעל מוסך וניהולו בפועל נעשה על ידי בנו. מבוטחת של המשיבה נהגה להעביר למוסך כלי רכב שהיו ברשותה לשם תיקונם. ביום ה-2.206 אחד מרכבי המבוטחת נגרר למוסך לשם תיקונו. כמה שעות לאחר מכן, התיקון הסתיים ועובדי המוסך הודיעו על כך למנהל המבוטחת, בהודעה קולית בטלפון. אולם, אף אחד מנציגי המבוטחת לא הגיע למוסך לשם לקיחת הרכב ולכן הוא נותר במקום.

 

הותרת הרכב מחוץ למוסך


למחרת, היה זה יום שישי ומנהל המוסך הודיע לנציג המבוטחת שהתיקון הסתיים. האחרון ביקש להשאיר את הרכב מחוץ למוסך, על מנת שאחד מעובדיו יוכל לקחת אותו, אם יגיע לאחר שעת הסגירה. זאת משום שלא היה מעוניין שהרכב יישאר במוסך במהלך הסוף שבוע. מנהל המוסך הבהיר שבמצב זה, האחריות לרכב ולציוד שהיה בו תהיה של המבוטחת בלבד. מנהלה הסכים לכך ולכן, עובדי המוסך הותירו את הרכב מחוץ למבנה, בצמוד לגדר. את המפתחות והשלט הרחוק, העובדים תלו בתוך אחד מחדרי המוסך, בארון נעול. אולם, החדר עצמו היה פתוח.

 

בשעת הצהריים, הגיע אחד מעובדי המבוטחת למוסך, על מנת לקחת את הרכב. אז, התברר שהרכב נגנב ושהארון בו נשמרו המתפתחות נפרץ ורוקן מתוכנו. בעקבות הגניבה, מנהל המבוטחת הגיש תלונה למשטרה והמשיבה פיצתה אותו על נזקיו, מכוח הפוליסה שנחתמה בין הצדדים.

 

אחריות המוסך לפי חוק השומרים


בית משפט קמא פסק שלמוסך הייתה אחריות לרכב, מכוח תפקידו כשומר שכר ומעמדו לפי חוק חוזה קבלנות. עוד נקבע שבקשת מנהל המבוטחת להוציא את הרכב מחוץ למוסך התייחסה לשעת הסגירה ולא קודם לכן. על כן, משהוציא מנהל המוסך את הרכב מהמבנה לפני סגירתו, בעת שבמקום היו עובדים ולקוחות, האחריות על הגניבה חלה עליו. לאור האמור לעיל, המוסך חויב לשפות את חברת הביטוח המשיבה בגין הכספים שהעבירה למבוטחת. על כן, הוגש הערעור דנן.


פטור מאחריות


לאחר שמיעת טענות הצדדים, השופטים קיבלו את הערעור. הם קבעו שמנהל המוסך ונציג המבוטחת לא הסכימו ביניהם על הוצאת הרכב בשעת הסגירה, או בשעה ספציפית אחרת. אלא, הוסכם שהרכב לא יישאר במוסך במהלך הסוף שבוע. השופטים הוסיפו שגם לו הצדדים היו מסכימים להוציא את הרכב בעת סגירה, הרי שמדובר בתהליך שנמשך על פני כמה שעות ולא נעשה בן רגע. קרי, הוצאת הרכב מהמוסך עוד לפני סגירתו הרשמית הייתה מקובלת על שני הצדדים. כך גם סיום אחריות המוסך למכונית מכוח תפקיד האחרון כשומר שכר.


זאת ועוד, השופטים פסקו שגם לפי סעיף 4 לחוק השומרים, לא היה מקום להטיל על המוסך אחריות. שכן, לפי הסעיף, השומר פטור מאחריות לגניבת הנכס עליו שמר אם עשה בו שימוש רגיל. במקרה זה, נקבע שהעמדת הרכב מחוץ למוסך, כשהמפתחות נעולים בארון בתוך המבנה, לפי ההסכמה עם נציג המבוטחת, הייתה בגדר שימוש רגיל במכונית. על כן, המוסך היה פטור מאחריות לגניבה.


כמו כן, נקבע שהמוסך לא התרשל בשמירת המפתחות, עת נעל אותם בארון סגור, כאשר מנהל המקום הצפין את מנועלו באחד מהחדרים במקום. השופטים קבעו כי התנהלות זו הייתה סבירה ולא הייתה בגדר הפרה של חובת הזהירות. לאור האמור לעיל, הערעור התקבל והחלטת בית משפט קמא לחייב את המערער בשיבוב המשיבה, בוטלה.