כאשר בית המשפט פוסק לבעל דין פיצויים בשיעור מסוים, על הצד השני לשלמם במועד שנקבע לכך. במידה והתשלום לא מועבר במועד הפירעון, החייב נדרש להוסיף ריבית והצמדה לחוב. זאת במטרה לשמור על הערך הריאלי של הסכום המשולם ולמנוע חיסרון כיס לזוכה. להלן דוגמא לכך.


יש לכם שאלה?
פורום גביית חובות
פורום מיסוי מקרקעין
פורום מקרקעין


במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה בגין ירידת ערך המקרקעין שהתובע היה בעל זכות החכירה בהם. ירידת הערך התרחשה לאחר שייעוד המקרקעין שונה בתכנית מתאר שאושרה על ידי הנתבעת. לפי שהתובע הגיש תביעתו, הוא פנה לנתבעת בבקשה שתשיב לטענותיו. אולם, היא לא נתנה החלטתה בנושא ולכן, התובע הגיש ערר לוועדת הערר המחוזית. ועדת הערר החליטה למנות שמאי מכריע שיבדוק האם אכן חלה ירידת ערך למקרקעין בעקבות התוכנית ובמידה שכן, מה היה שיעור הפגיעה שנגרם לתובע.


השמאי קבע שהפגיעה בשווי המקרקעין הייתה בסך של למעלה מ-1 מיליון ₪. על החלטה זו הנתבעת עררה לועדה המחוזית, אך ערעורה נדחה והיא חויבה לשלם לתובע את הסכום. הנתבעת לא אמרה נואש והגישה ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים. אולם, בית המשפט דחה את ערעורה וחייב אותה לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. על כן, הנתבעת שילמה לתובע סך של 2,985,739 ₪. לטענת התובע, למרות העברת הסכום הנ"ל על ידי הנתבעת לרשותו, נותרה יתרת חוב שנבעה מהפרשי ריבית והצמדה. מנגד, הנתבעת טענה שהיא סילקה את כל החוב.


ועדת הערר - רשות שיפוטית


לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, סכום כסף שרשות שיפוטית פסקה לבעל דין והחייב לא שילמו במועד הפירעון, יישא ריבית והצמדה. חוק זה מגדיר רשות שיפוטית כבית משפט, בית דין או כל רשות אחרת המוסמכת בחוק לפסוק תשלום לבעל דין. לטענת התובע, ועדת הערר ענתה על תנאי ההגדרה של "רשות שיפוטית" כפי שהופיעה בחוק ועל כן, הנתבעת נדרשה להוסיף לסכום שנפסק ריבית והצמדה, מאחר והיא לא שילמה אותו במועד. מנגד, הנתבעת טענה שועדת הערר לא קבעה את סכום הפיצוי, אלא אישרה את מה שנקבע על ידי השמאי. בנוסף, נטען שהחלטת הועדה לא הוותה פסק דין כהגדרתו בחוק. על כן, לא היה צריך להוסיף ריבית והצמדה לסכום שננקב בהחלטתה.


השופט דחה את טענותיה של הנתבעת וקבע שועדת הערר פסקה את סכום הפיצויים, גם אם היא עשתה זאת על סמך חוות דעת מומחה. בנוסף, השופט פסק שועדת הערר הייתה רשות שיפוטית כהגדרתה בחוק ולכן על הסכום שנפסק על ידה היה ראוי להוסיף ריבית והצמדה, במטרה לשמור על ערכו הריאלי של החוב. לאור האמור לעיל, התביעה התקבלה והנתבעת חויבה לשלם לתובע 430,727 ₪ בגין יתרת חובה לאחרון.