השביתה הינה זכות יסוד ביחסי העבודה בישראל. זכות זו מוכרת על ידי המשפט הישראלי, ועל זכות זו חלים דיני עבודה שונים. אולם, לבית הדין לעבודה יש את הזכות להורות בצו על הפסקת השביתה. בדרך כלל, כאשר איגוד עובדים מסוים יוצא לשביתה, הרי שהמעסיקים פונים בדחיפות לבית הדין בניסיון להורות לעובדים בצו לחזור לעבודה. להלן נתאר בקשה מסוג זה, לצו מניעה נגד השביתה, וכך ניתן להתרשם מההליכים שמתנהלים בפני בית הדין בסכסוכי עבודה.
יש לכם שאלה?
במקרה זה עסקינן בהחלטה של בית הדין הארצי לעבודה, בבקשה למתן צווי מניעה נגד שביתה כללית במשק. השביתה אורגנה על ידי הסתדרות בטענה כי "קיימת תופעה כלל ארצית שאין לא אח ורע בעולם המערבי; תופעה של אי תשלום שכר לעובדים ואי העברת כספים לקופות וקרנות במשך שנים!"
לאחר הגשת הבקשה למתן צו המניעה נגד השביתה, בית הדין הארצי ניהל דיון במהלכו נשמעו עמדותיהם של שר האוצר ושר הפנים. בדיון שנערך בנוכחות הצדדים, בית הדין הגיע למסקנה כי אכן מדובר בתופעה חמורה של הלנת שכר עובדים וגמלאים ברשויות מקומיות, מועצות דתיות ואיגודי ערים. בית הדין ציין כי מדובר בתופעה פסולה ואין להשלים עם האמור. למרות זאת, לנוכח עמדת המדינה, הייתה אפשרות במועד מתן ההחלטה כי יימצא פתרון לבעיית הלנת השכר והחובות לקרנות. לכן, כאשר הדיון התבצע בפני בית הדין, בית הדין הורה על הפסקת השביתה תוך שהוא קובע ישיבות דיווח בפני נשיא בית הדין הארצי לעבודה.
המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים
בית הדין ציין כי לאחר ישיבה זו, נציגי המדינה חויבו להגיש דיווחים על המדיניות הננקטת של רשויות האכיפה כלפי רשויות מקומיות בהן עלה חשש לשימוש זר בכספי ההבראה. יתר על כן, נציגי המדינה חויבו להגיש נתונים עדכניים על מנת למצוא פתרון כולל לסוגיית החובות לקרנות. במהלך הישיבה הראשונה, בית הדין קבע כי התברר שהיה שיפור ניכר בתשלום שכר העובדים במועצות הדתיות. לעומת זאת, בהרבה מהרשויות המקומיות נותרה התופעה של הלנת שכר, אולם הלנת שכר ממושכת הייתה רק במספר רשויות מקומיות חריגות. נראה כי במהלך ניהול הסכסוך ובין עדכון לעדכון, תופעת הלנת השכר צומצמה משמעותית. בית הדין נוכח לדעת כי משרד הפנים היה נחוש בהסדרת הסוגיה. כמו כן, התברר כי ראש הממשלה ויושב ראש ההסתדרות הגיעו להבנה לגבי הליך זה, והוסכם על דחיית השביתה.
מחיקת ההליך
בית הדין הודיע לצדדים כי לאור התקדמות לקראת הפתרון הוא שקל למחוק את ההליך, ולכן התבקשה תגובתם. איגוד לשכות המסחר, רשות שדות התעופה וחברת נמל אשדוד הודיעו כי הן יתנגדו למחיקה, וזאת בגלל ש"חרב השביתה" עדיין עומדת בעינה. ההסתדרות והמדינה הסכימו למחיקת ההליך.
החלטת בית הדין
בית הדין ציין כי הוא נוכח לדעת שההליכים שנפתחו בפניו, בדבר הבקשה לצו מניעה קבוע כנגד השביתה, ראוי להימחק. האיום של השבתת כלל המשק הפך להיות תיאורטי, ויש לאפשר לצדדים לעשות את מירב המאמצים על מנת להגיע להסכמות בנוגע להלנות השכר. כמובן שאם יהיה שינוי בנסיבות ואיום השביתה יחזור, הצדדים יהיו רשאי לחזור ולפנות לבית הדין. לסיכום, בית הדין לעבודה מהווה שחקן פעיל בכלל סכסוכי העבודה במשק. זאת, לנוכח סמכותו לקבוע כי שביתה מסוימת הינה בלתי חוקית, והאפשרות כי הוא יחייב בצו את העובדים שמעוניינים לשבות, לחזור לעבודה.
עודכן ב: 15/10/2012