עיקרון הפומביות הוא אחד מהעקרונות המרכזיים במשפט, והוא נובע מזכות הציבור לדעת וחופש הביטוי. מכוח עיקרון הפומביות יש לנהל דיון בדלתיים פתוחות ולפרסם את שנאמר בבית המשפט. עיקרון זה מעוגן בחוק יסוד ולכן לבית המשפט מותר לסטות ממנו רק במקרים חריגים הקבועים בחוק. למשל, דיונים שמתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה נערכים בדלתיים סגורות. זאת מאחר והמחוקק החליט שבמקרים אלו, יש חשיבות עליונה לזכות הפרטיות על פני עיקרון הפומביות. אולם, בית המשפט יכול לאשר את פרסום ההליך שמתנהל בדלתיים סגורות, אם נקבע שחשיפת הפרטים לא תפגע במתדיינים ובכפוף לנסיבות המקרה. דוגמא לבקשה לחשוף פרטים של הליך כזה, במקרה שלפנינו.
יש לך שאלה?
פורום בית המשפט לענייני משפחה
פורום גישור ובוררות
פורום ירושות וצוואות
במקרה הבא, עיתון "ידיעות אחרונות" הגיש לבית המשפט בקשה להתיר פרסום של עובדות כתב תביעה לאכיפת התחייבות בורר לפסול עצמו מלשמש בתפקיד. התחייבות זו ניתנה למשיב 3, במסגרת הסכסוך שהתנהל בינו לבין אחיו, שהיו יתר המשיבים לבקשה. יש לציין שהסכסוך התנהל בבית המשפט לענייני משפחה וככזה, הוא היה בדלתיים סגורות והיה על העיתון להגיש בקשה מיוחדת למתן היתר פרסום.
הלכה למעשה, העיתון ביקש לפרסם את דרך התנהלות הבורר בפרשה, מאחר ולשיטתו היא הייתה פסולה ועלתה לכדי הפרה של חובות הנאמנות והיושרה שנמצאות בלבו של הליך הגישור והבוררות. במקביל, העיתון ביקש לפרסם את פרטי הסכסוך המשפחתי. נטען כי לא הייתה כוונה לפרסם את הפרטים האינטימיים אלא להתמקד בהפרת האמון, בה היה לציבור עניין.
המשיב 3 תמך בבקשה זו אך שאר המשיבים התנגדו לכלל הפרסום. המשיבים 1 ו-2 טענו שלעיתון היו אינטרסים של תאוות בצע ופרסום רכילות ולא מעבר. כמו כן, נטען שבהסכם הבוררות בין המשיבים נקבע במפורש שההליך יהיה חסוי וסודי. בנוסף, פרסומו היה עלול לגרום נזק גדול למעורבים.
דחיית הבקשה
לטענת העיתון, הסכסוך בין הצדדים לא היה באשר לפרטים אינטימיים ולכן פרסומו לא היה פוגע בהם. אולם, השופטת קבעה שהסכסוך נגע לטענות הונאה ונישול של המשיב 3 מרכוש המשפחה על ידי אחיו והוריו. אמנם, פרטים אלו לא היו אינטימיים במובן של יחסי אישות או שהיה בהם בכדי לפגוע בקטינים, אך היה חשש שהפרסום יחמיר את הסכסוך בין המעורבים. כמו כן, השופטת פסקה שלחברה לא היה עניין בפרסום הדברים, מאחר ולא היו מעורבים אישי ציבור בסכסוך.
יתרה מזאת, עמדת כל המעורבים בסכסוך בקשר לפרסומו נקבעה במפורש בהסכם הבוררות ולא היה מקום לשנות את הקביעות הללו. זאת ועוד, השופטת הדגישה שתביעת בני המשפחה רק הוגשה ולא החלה עוד להתברר. כלומר, היה מדובר בשלב מקדמי של הדיון המשפטי והתשתית העובדתית עוד לא נחשפה במלואה. על כן, לא הייתה אפשרות מעשית לקבוע בוודאות מה היה היקף החומר אותו ניתן לפרסם ולהוציא מהדלתיים הסגורות. לאור האמור לעיל, השופטת דחתה את הבקשה לפרסם את פרטי ההליך שהתנהל בין המשיבים בבית המשפט לענייני משפחה.
