לישראל מגיעים מהגרי עבודה רבים. מדובר באזרחים זרים אשר נכנסים למדינה במטרה לעבוד ולהרוויח סכומים אשר אין ביכולתם להרוויח במדינת מוצאם. אולם, למעסיק מותר להעסיק אזרח זר רק אם האחרון קיבל היתר עבודה מרשויות המדינה. מעסיק שמפר הוראה זו, ומעסיק עובד זר ללא היתר, מבצע הלכה למעשה עבירה פלילית והוא צפוי לקנס. דוגמא למעסיק שהורשע בעבירה זו ניתן לראות בפסק הדין דנא.


יש לכם שאלה?
פורום זכויות וחובות מעסיקים
פורום ויזה לישראל

 

במקרה זה, הוכרע דינו של נאשם בהעסקת עובדים זרים שלא כדין. על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם העסיק ביום 29.04.04 שני עובדים זרים בעבודות שיפוץ ובנייה בסביון, מבלי שהיה להם היתר עבודה כדין. הנאשם כפר בעובדות שיוחסו לו בכתב האישום, למעט בעצם ביצוע עבודות השיפוצים בסביון.


הכרעת הדין


לאחר סקירת הראיות ושמיעת עמדות הצדדים, השופטת קבע שהנאשם, קבלן שיפוצים במקצועו, ביצע עבודות שיפוץ באתר בסביון. ביום 29.04.04, נערכה במקום ביקורת מטעם מפקחי המאשימה. במהלך הביקורת, התגלו שני עובדים זרים שהועסקו במקום. המפקחים הבינו שהשניים היו עובדים זרים לאחר שבדקו את דרכונם.


הנאשם הודה שהוא שכר את שני העובדים הזרים אך לשיטתו, רק לאחר ביקורת מפקחי המאשימה הוא גילה שהם היו זרים. הודאה זו, לצד העובדה שבמועד ההעסקה לא היו בידי העובדים אשרות שהייה כדין, הקימו את היסוד העובדתי של העבירה בה הנאשם הואשם – סעיף 2 לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991. כלומר, הוכח שמבחינה עובדתית, הנאשם העסיק עובדים זרים ללא היתר חוקי.


לפיכך, השאלה בה היה על השופטת להכריע הייתה האם הנאשם קיים גם את היסוד הנפשי הדרוש לשם הרשעתו בעבירה. יסוד זה הינו כוונה פלילית מסוג "מודעות". לטענת הנאשם, הוא לא ידע שהעובדים שהו בישראל שלא כחוק והדבר התגלה לו לאחר הביקורת שנערכה באתר הבנייה. הנאשם טען שהעובדים דיברו בעברית רהוטה עם מבטא רוסי ולכן הוא סבר שהם עלו מחבר העמים ולא ביקש מהם תעודת זהות. הנאשם אף העיד שהעובדים אמרו לו שהם עלו מרוסיה לישראל.


השופטת קבעה שמאמירה זו ניתן היה ללמוד ששאלת מוצאם של העובדים עלתה בשיחתם עם הנאשם ולכן, היה קיים חשד להיותם עובדים זרים. זאת בפרט לאור העובדה שהעובדים נשכרו לעבודה לאחר שחלפו במקום, ומבלי שהכירו קודם לכן את הנאשם. בנסיבות אלו היה בכדי לעורר את חשדו של הנאשם שמדובר בעובדים זרים שנדרשו להציג היתר עבודה כדין. אולם, הנאשם נמנע מבירור עניין זה, על אף קיומו של החשד, ולכן התנהגותו הייתה בגדר "עצימת עיניים" שהינה תחליף לדרישת המודעות. בסופו של דבר, השופטת קבעה שהמאשימה הוכיחה קיומם של כל רכיבי העבירה ולכן, הנאשם הורשע בהעסקת עובדים זרים שלא כדין.