תובענה ייצוגית היא תביעה של אדם אחד בשם רבים שנפגעו מאותה פעולה, כאשר לכל אחד נגרם נזק קל שאינו מצדיק את הגשת התביעה בנפרד. אולם, הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור מבית המשפט. אישור זה ניתן רק במידה שהוכח כי מדובר בשאלה משותפת לכלל התובעים; שלתובע הספציפי נגרם נזק כתוצאה מהאירועים נשוא התביעה; התביעה הוגשה בתום לב ועוד. דוגמא לבקשת אישור תובענה ייצוגית ניתן לראות בפסק הדין דנא.


יש לכם שאלה?
פורום תביעות ייצוגיות


במקרה זה, בית המשפט התבקש לאשר תובענה ייצוגית נגד בנק מהמובילים בארץ. על פי הנטען בבקשה, הבנק חייב לקוחות בעמלות אחידות בגין משלוח מכתבי התראה, מכתב מעו"ד, החזרת שיק, החזר חיוב ועמלת הודעה בגין משיכת שיק ללא כיסוי. לטענת המבקשת, היה מדובר בהסדר כובל והבנק נהג לחייב עמלות אלו בגין פעולות שלא התבקשו על ידי הלקוח שאף לא אישר חיוב זה בהסכם כתוב, על מנת להגן על האינטרסים שלו ותוך פגיעה בלקוחותיו. הבנק המשיב התנגד להגשת התובענה הייצוגית.


קיומו של חוזה בין הבנק ללקוח


בפתח הדיון, השופטת קבעה שבין הצדדים קיים הסכם שמסדיר את נושא העמלות וההוצאות, הוא ההסכם החוזי שנחתם במעמד פתיחת החשבון. במסגרת חוזה זה, הלקוח מעניק הסכמתו מראש לשינויים בתעריף העמלות הנגבות. כאשר יש שינוי בגובה העמלות, הבנק מיידע את לקוחותיו באמצעות פרסום הפרטים בתקשורת. השופטת קבעה שהמבקשת לא התנגדה לפרסום זה או להוראות החוזה שנחתם. בנוסף, לא הוכח שפרסום תעריפי העמלות גרם למבקשת נזק ולא נטען שהתעריפים לא פורסמו. אי לכך, על פי החוזה שנחתם בין הבנק ללקוחותיו, הרי שהבנק יכול היה לקבוע תעריפים ועמלות לחיובים שצוינו בתביעה. אולם, השופטת נדרשה לבחון האם קביעה זו הייתה בגדר הסדר כובל.


האם מדובר בהסדר כובל?


על פי חוק ההגבלים העסקיים, הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בעלי עסקים במטרה להפחית תחרות בין הצדדים. הכבילה יכולה להיות בקשר למחיר שנדרש; הרווח המופק; חלוקת השוק וכמות העסקים שבתחום, איכותם וסוגם.


לאחר ניתוח של חוק הבנקאות, השופטת קבעה שהמוצר אותו הבנק מוכר הוא שירותים פיננסיים שעיקרם כסף לרבות השקעות, אשראי, הלוואות ומטבע זר. לשירותים אלו "מוצרי לוואי" כגון ריביות, קנסות, גובה האשראי, ערבים ועוד. מוצרים אלו משפיעים על החלטתו של הלקוח האם להתקשר עם הבנק.

 

השופטת קבעה ששיעור העמלה בגין החיובים שהוזכרו לעיל אינו מסוג השירותים שהבנק נותן, לא כמוצר עיקרי או כמוצר לוואי. אלא, מדובר בפעולות שהבנק מבצע כאשר ההסכם החוזי בינו לבין הלקוח הופר והמטרה היא לחזור למסגרת החוזית. כלומר, לגרום ללקוח לפעול על פי ההסכם. פעולות אלו אינן משפיעות על החלטתו של אדם או עסק האם להתקשר עם הבנק לצורך רכישת המוצר. אי לכך, נפסק שבפעולות אלו לא היה בכדי לפגוע בתחרות ולכן לא היה מדובר בהסדר כובל. בנוסף, נקבע שהמבקשת לא הוכיחה שנגרם לה נזק בגין תשלום פעולות אלו שהבנק ביצע בחשבונה, בהתאם לחוזה שנחתם בין הצדדים. לפיכך, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחתה.