ביטול חוזה ראשון על ידי חוזה שני

בית המשפט דחה את תביעת חברה לביטול והשבה של סכומי החוזה הראשון, לאחר שכבר נחתם בין הצדדים חוזה שני, אשר היה בגדר הסכם פשרה ובמסגרתו קיבלה התובעת פיצוי. נקבע כי הדרישה לביטול, השבה ופיצוי בגין החוזה הראשון, תוך התעלמות מההטבות שהתקבלו בחוזה השני והיעדר קיזוזן, הייתה התנהגות שלא בתום לב. לאור זאת, ולאור דחיית טענות שונות נוספות של התובעת באשר למצג שווא, נדחתה התביעה.

יש לכם שאלה?

פורום דיני חוזים

פורום יזמות עסקית

במקרה זה, נידונה בבית משפט השאלה האם קיומו של הסכם מאוחר להסכם המקורי, המפצה אחד מהצדדים עבור התקופה שבין שני ההסכמים, מנע מהצד המפוצה לדרוש את ביטול ההסכם הראשון. זאת עקב מצגי שווא בשלב הטרום חוזי. התובעת, חברה לשירותי דפוס, עתרה לביטול הסכם, השבה ופיצוי מהנתבעת, חברה ציבורית שעסקה בין היתר בפיתוח, ייצור ושיווק מכונות דפוס וצילום. האחרונה מכרה לתובעת מערכת דפוס על פי הסכם רכישה מנובמבר 1996. לטענת התובעת, הנתבעת הפרה הפרה יסודית את ההסכם ולכן הוא בוטל.
 

טיעוני הצדדים

כאמור, לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את ההסכם הפרה יסודית. לדידה, לאחר שהחברה הביעה התעניינות ברכישת המכונה, הוצגו לה על ידי הנתבעת יכולותיה המהפכניות של המכונה לרבות הפוטנציאל הכלכלי שהיה גלום בה. יתרה מזאת, הנתבעת מסרה לתובעת תוכנית עסקית שהבטיחה רווחים נאים עם רכישת המכונה. לאחר רכישת המוצר, החלו להתגלות תקלות.

בחלוף הזמן, לאור ריבוי התקלות וחוסר האפשרות לתקנם נחתם הסכם חדש בין הצדדים. היה זה מעין הסכם פשרה, לפיו טיפול ואחזקת המכונה נמסרו לידי חברה אחרת ונעשה שיפוץ במכונה. לטענת התובעת, התקלות לא פסקו גם לאחר השיפוץ. לשיטתה, לאחר מכן התברר כי הנתבעת הציגה בפניה מצג שווא טרם הרכישה, שבא לידי ביטוי בהצגת המכונה כבעלת מנוע מיוחד המסוגלת להדפיס על כל סוגי הנייר. בפועל, לא היה כך הדבר.

הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה את טענות התובעת. היא הפנתה את תשומת לבו של בית המשפט לכך שהתובעת קיבלה את כל המידע אודות המכונה ולא הוסתר ממנה דבר בשלב הטרום חוזי ובמהלך תקופת החוזה הראשונה. יתרה מזאת, בתקופה שבין ההסכם הראשון לשני, התובעת הייתה מודעת למגבלות המכונה ואופייה. במשך 16 החודשים הראשונים שלאחר הרכישה וטרם חתימת הסכם הפשרה, קיבלה התובעת תמיכה והדרכה באשר למכונה, ובוצעו תיקונים. לדעת הנתבעת, התנהגותה של התובעת נבעה מחוסר יכולתה לשווק את שירותיה ולקבל הזמנות עבוד עבודות שהתאימו לביצוע על ידי המכונה, שכן 7 חודשים טרם חתימת ההסכם השני, היא דרשה פיצוי.

דיון והכרעה

השופט הבהיר כי התובעת התייחסה בעיקר לתקופה הטרום חוזית ולכן, התייחסותה להסכם השני, היה בה משום סתירה פנימית. כלומר, מצד אחד נטען כי מיד לאחר הפעלת המכונה התגלו תקלות ולא התקבל המידע הנחוץ. מצד שני, התובעת טענה שרק לאחר חתימת ההסכם השני התבררו לה מצגי שווא מטעים. קרי, ההפרות התייחסו להסכם הראשון למעשה. לאור הפרות אלו, ביטלה התובעת את הסכם הרכישה וביקשה השבה ופיצוי בגין הנזק שנגרם לה עקב הטרחה ובזבוז הזמן. מכך הסיק השופט כי התובעת לא ביקשה לבטל את ההסכם השני או להחזיר ולקזז את "סל ההטבות" שהתקבל בעקבות הסכם הפשרה.

השופטת קבע כי אותו הסכם פשרה למעשה סיים את כל המחלוקות והדרישות ההדדיות של הצדדים בהקשר המכונה. לדידו, היה ניתן לראות בהסכם השני הסכם פשרה לכל דבר ועניין, שנעשה במטרה למנוע הליכים נוספים ועל מנת לקנות לצדדים שקט. חתימתו נעשתה מרצון, על ידי שני הצדדים ולא נמצא טעם לדחות את תוקפו. לכן, דרישתה של התובעת לפיצוי וביטול ההסכם הראשון, מבלי לוותר על פירות ההסכם השני, עלתה לכדי התנהגות שלא בתום לב.

בנוסף, טענתה של התובעת באשר לגילוי הפגמים במכונה רק לאחר חתימת ההסכם השני, נדחתה. בסופו של דבר, נקבע כי ההסכם השני היה תקף ולכן התובעת לא הייתה יכולה לתבוע השבה בגין ההסכם הראשון או לדרוש פיצוי עבור הנזקים שנגרמו לה מהמכונה, כפי שנצפו טרם ההסכם הראשון.