בסעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, נקבע "עקרון ההתאמה". לפי עקרון זה, על המוכר למסור נכס כפי שהוסכם בין הצדדים להסכם הרכישה. בכל מצב אחר, ייקבע כי המוכר לא עמד במה שסוכם ולרוכש יקומו עילות משפטיות לתביעת המוכר. הפרשה הנידונה עסקה בעסקת מכר של כלי רכב, ובית המשפט נדרש לקבוע, בין היתר, אם אכן הייתה אי התאמה בין המצג שהציג המוכר לבין מה שקיבל הרוכש בפועל.


יש לך שאלות?
פורום נזיקין
פורום תביעה אזרחית

 

התובע רכש מהנתבע רכב מסוג איסוזו טרופר. התובע טען כי הנתבע הטעה אותו בשלושה פרטים מהותיים הנוגעים לרכב. ראשית, נטען כי הנתבע ציין בפני התובע שהרכב הוא "יד שנייה", בעוד שלפני הנתבע היו ארבע בעלויות שונות על הרכב. שנית, נטען כי הנתבע ציין בפני התובע שהרכב היה פרטי, וזאת בעוד הבעלים המקורי הייתה חברה להשכרת מכוניות. שלישית, בעוד הנתבע ציין בפני התובע כי הרכב לא היה מעורב בתאונה שגרמה לו נזק משמעותי, התברר לתובע כי במהלך שנת 2000 כלי הרכב היה מעורב בתאונה קשה, אשר בעקבותיה ערכו של הרכב פחת בכ-55%. לאור כך, התובע הגיש תביעה זו, בה ביקש החזר כספים עבור מחיר רכישת הרכב, החזר עבור הוצאות שהוציא למען הרכישה ופיצוי בגין עוגמת הנפש – ובסך הכל נתבעו 83,890 שקלים. יש לציין כי התובע טען שגילה אודות היותו של הנתבע "יד חמישית" רק בעת העברת הבעלות, וכי את כל השאר גילה מחברת הביטוח אליה פנה על מנת לעשות ביטוח מקיף לכלי הרכב.


כיצד בית המשפט הכריע?


בראשית דבריו, בית המשפט קבע כי "התובע ידע, לפני שנעשתה העיסקה, את מספר הבעלויות הקודמות", וכי "נתון זה לא היווה תנאי לקשירת העיסקה". לכן, נקבע כי עילת התביעה מצטמצמת "להטעיה שהטעה אותו הנתבע, לטענתו, בקשר למצבו ולעברו התאונתי של הרכב בלבד".


לבי התאונה המשמעותית, בית המשפט קיבל את טענתו של הנתבע. בעניין זה, בית המשפט ציין כי "מתוך דו"ח השמאות שהציג התובע (נספח ב' לתצהירו) מתברר, כי התאונה אירעה כשהרכב היה עדיין בחזקת הבעלים הראשון, חברת הליסינג", וכי הצדדים השלישיים אף הם, אשר החזיקו ברכב לפני הנתבע, לא ידעו על התאונה האמורה. בית המשפט קבע כי לא היה סביר מצדו של התובע לדרוש מהנתבע לדעת את כל עברו של הרכב – בייחוד היות והיה כשבע שנים "על הכביש".


בית המשפט קבע כי "התובע רכש את הרכב מהנתבע כמצבו, כמות שהוא (AS IS), בהתחשב בוותקו של הרכב, בכל הבעלויות שהיו לו, ובהיותו 'רכב שטח' המועד לפגיעות ותאונות יותר מרכב רגיל. הוא היה מודע לאפשרות שהיה מעורב בתאונה כלשהי בעבר, משמעותית או בלתי משמעותית. למרות זאת, הוא לא לקח את הרכב לבדיקה במכון בדיקה מוסמך ולא טרח לעיין בהיסטוריית הרכב במוסכים שבו טופל הרכב. לכל היותר ניתן לומר, כי התובע היה אדיש לאפשרות קיומה של תאונה משמעותית בעבר".


לעניין עקרון ההתאמה, בית המשפט ציין כי "עקרון ההתאמה על פי חוק המכר חל גם על מכירתם ורכישתם של נכסים משומשים, אולם כאשר מדובר בנכס משומש משתמעת גמישות רבה יותר ביחס להתאמת הנכס למטרה ובנוגע לפעולתו התקינה וגמישות כזו עשויה להשתמע גם מנסיבות אחרות של העסקה". בעניין זה, נקבע כי "יישום כל הנתונים העובדתיים שהוכחו במקרה דנן על הכללים המשפטיים הנזכרים מוביל למסקנה, כי לא היתה כל אי התאמה בעיסקת המכר שנעשתה".