עוולת הרשלנות הינה עוולה הקבועה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין. על פי עוולה זו, יש להוכיח, בין היתר, כי הנתבע התרשל בהתנהגותו. מדובר ביסוד שאותו יש חובה לבסס על מנת להוכיח את חבותו של הנתבע ולזכות בפיצוי כלשהו. בפרשה הנידונה בית המשפט התמקד בבחינת יסוד זה.
יש לך שאלות?
פורום נזיקין
דירתם של התובעים בהליך נשרפה כתוצאה מהתלקחות גוף תאורה אשר נרכש אצל הנתבע 2. לתובעים היה ביטוח על מבנה הדירה, אך לא על תכולתה – ולכן הוגשה תביעה זו. על פי עובדות המקרה, ולפי מממצאי המהנדס אשר ערך חוות דעת אודות השריפה, השריפה התחוללה עקב כך שאחד המשנקים או הסטרטרים בגוף התאורה התלקח. כמו כן, נקבע בחוות הדעת כי "על המשנקים נמצאו סימני שרפה חזקים אשר גרמו להתכת חלקי הפלסטיק סביבם; המשנקים הותקנו בסמוך למכסה הפלסטיק", וכי "אם כיסוי הפלסטיק היה מורחק במידה מספקת מהמשנקים ואם הוא היה עשוי מחומר שלא מתלקח, אז השריפה לא הייתה פורצת, גם אם אחד המשנקים התחמם".
המסקנה הסופית של חוות הדעת הייתה שהשריפה התחוללה עקב התחממות מכסה הפלסטיק אשר הותקן בסמוך למשנקים, וכי ככל הנראה השריפה נבעה מטעות בתכנון או ביצור גוף התאורה (משכך, התביעה הוגשה גם כנגד החברה המייצרת). יש לציין כי היה מדובר בדירה חדשה וכי גופי התאורה הותקנו על ידי חשמלאי מוסמך, כאשר במועד רכישתם הם לא כללו משנקים.
האם בית המשפט מצא את אחד הנתבעים אחראי לנזק התובעים?
בית המשפט ציין כי "מתברר שבשלב מסוים (לא ידוע מתי), אדם מסוים (לא ידוע מי) הוסיף לגוף התאורה משנקים. הוברר בבית המשפט, כי אין פגם בגוף תאורה ללא משנקים וכי הוא יכול לעבוד באופן זה בצורה תקינה. עם זאת, משנקים בגופי תאורה יכולים לשפר את התפקוד של מערכת החשמל בדירה ויתכן שהדבר נדרש ע"י חברת החשמל לפני מתן "טופס 4" או לצורך ביקורת אחרת כלשהי". בהקשר זה, בית המשפט קבע כי "התובעים מלכתחילה לא גילו את העובדה, כי בגוף התאורה הותקנו משנקים, לאחר שהותקן ע"י חשמלאי מוסמך מטעמם, ולאחר שהדבר התגלה ניסו להצניע זאת".
בית המשפט לא קיבל את טענת התובעים, לפיה אינם יודעים מי ביצע את התקנת המשנקים, שכן התרשם שהתובעים "התמצאו היטב בכל הפרטים הקשורים לדירה וכל הפעולות שנעשו ביחס להכנתה למגורים ותחזוקתה במהלך השנים". בית המשפט קיבל את טענת הנתבע 2, לפיה נעשה שינוי מהותי בגוף התאורה, עקב התקנת המשנקים, כי השינוי אינו תקין וכי הוא זה שגרם בהסתברות גבוהה לפרוץ השריפה. בכך, "יש להחליש במידה רבה את טענת התובעים, כי יש להטיל על הנתבע אחריות בשל השריפה, בשל היותו המשווק שלך גוף התאורה".
בית המשפט הכריע כי לא הובאו בפניו "ראיות לכך שהנתבע ידע או היה צריך לדעת שיש סכנה בגופי התאורה אותם הוא מוכר [...] מדובר במוצר שעל פניו הוא תקין, שמקובל ע"י אנשי מקצוע כמוצר טוב, ושאין אינפורמציה לגביו, לא אצל הנתבע ולא אצל החשמלאי שיש סכנה מיוחדת במוצר. יתרה מזו, על פי הראיות, נעשה בגוף התאורה שינוי לא תקין של הוספת משנקים בצורה לא נכונה ע"י התובעים, באמצעות אדם שהוא ככל הנראה לא מוסמך לכך. זוהי כנראה הבעיה המרכזית בכל הקשור לגוף התאורה ולא מעשה או מחדל של הנתבע".
לאור כך, נקבע כי "התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי הנתבע אחראי לשריפה. לא הוכח קשר סיבתי בין מעשה או מחדל כלשהו של הנתבע לבין השריפה". למרות שהתביעה נדחתה, בית המשפט לא ראה לנכון לחייב את התובעים בהוצאות המשפט, שכן הנתבע היה צריך להיות זהיר יותר ולבדוק את זהות יצרן גוף התאורה (התברר בפרשה כי דובר בגוף תאורה מזויף).
.jpg)
