לא פעם, אנו שומעים על עוסקים אשר גורמים במהלך עיסוקם לפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור, כאשר בדרך כלל נהוג לשמוע על מפעלים המזהמים את האוויר או את המים. לתוצאות השליליות של פעולות הייצור על הסביבה קוראים "החצנות שליליות". כפי שנקבע בפרשה הנידונה, בתי המשפט לוקחים בחשבון בעת השתת העונש על העבריינים החצנות שליליות אלו.


יש לך שאלות?
פורום פלילי
פורום כתב אישום

פורום רישום פלילי


הנאשם בהליך זה ניהל ללא רישיון דיר לגידול חזירים במתחם חזיריות אפק. על פי כתב האישום, בין השנים 2004-2001 הנאשם הזרים את שפכי החזיריה אל נחל אבליים, הזורם בסמוך ובמקביל לקו אספקת מי השתייה של חברת מקורות. מנחל זה השפכים זרמו אל לנחל נעמן ומשם לים התיכון. נטען כי בכך הנאשם לכלך את רשות הרבים וזיהם את מקורות המים. כמו כן, נטען כי במהלך שנת 2002 נצפתה מכולה מלאה בפגרים בכניסה לחזיריה, כאשר מן המכולה זרם דם לסביבה. מכולה זו, כפי שנטען, גרמה לצחנה עזה ומוקד לדגירת זבובים ויתושים. יש לציין כי הנאשם לא הסדיר את בעיית השפכים גם לאחר שניתן צו שיפוטי אשר הורה לו על כך.


הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות: ניהול עסק ללא רישיון, זיהום מים, לכלוך רשות הרבים, גרימת ריח חזק ובלתי סביר ואי קיום צו של בית משפט. בהליך זה בית המשפט התכנס על מנת לגזור את עונשו של הנאשם.


כיצד בית המשפט התייחס לעבירות שביצע הנאשם, ומהו גזר הדין שהושת עליו?


בראשית דבריו, בית המשפט ציין כי "החזיריה של הנאשם, איננה מוסד צדקה או מלכ"ר, אלא גוף כלכלי, שעשיית רווח היא היא ההצדקה לקיומו. המסר שעל ביהמ"ש לשדר לנאשם ולכלל הצבור הוא, שרווח כלכלי המושג בעבירות הפוגעות בערכים החיוניים והחשובים של הצבור, לא ישתלם". כמו כן, בית המשפט ציין כי יש לקחת בחשבון את ההחצנות השליליות שנגרמו כתוצאה מפעולותיו של הנאשם במסגרת העונש.
בית המשפט הדגיש כי הרווח הכלכלי שנוצר לנאשם כתוצאה מאי הנקיטה באמצעים הדרושים למען המניעה של העבירות האמורות, גרם לכך שיהיה חוסר שוויון בינו לבין שאר מגדלי החזירים, אשר כן משקיעים את המשאבים הנדרשים על מנת להימנע מביצוע עבירות דומות.

 

בית המשפט גם הדגיש את הנזק הפוטנציאלי הגדול אשר עלול להיגרם כתוצאה ממעשי הנאשם, וכפי שצוין: "מפעם בפעם הציבור 'מתבשר', כי כתוצאה מנגישות הצבור למקורות מים מזוהמים, כמו פרשיית נחל קישון וכיו"ב, נפגעה בריאותו במפגעים אלה ואחרים ובמחלות אלה ואחרות וזאת כתוצאה מהזיהומים הטמונים בו. זיהומים שאינם גזרה משמיים, אלא גזירה מידי אדם. נזקים אלה יכול שיתגלו רק לאחר זמן רב ותוצאתן מי ישורנה. מי שמרשה לעצמו לזהם את מי הנחלים ואת מי התהום, על-ידי הזרמת שפכים מזהמים והכל בגלל בצע כסף, צריך לחשוב על הנזקים הבריאותיים העלולים להיגרם לפרט. ודוק, כי כאשר הדבר נעשה מתוך מניע של רווח כספי, זה מעלה את חומרת העבירה עשרת מונים. מעבר לנזק הבריאותי הפוטנציאלי האמור, המשאבים הכלכליים הדרושים ברמה הלאומית וברמת הפרט, כדי לרפא את הנפגעים אם יהיו כאלה חלילה, עלולים להרקיע שחקים".


בית המשפט סקר את הענישה הנהוגה במקרים מעין אלו, ולבסוף השית על הנאשם תשלום קנס בסך 450,000 שקלים, לטובת הקרן לשמירת הנקיון, וחייב אותו בחתימה על התחייבות בסך 500,000 שקלים, על כך שלא יעבור במשך שלוש שנים מעת מתן גזר הדין על עבירה של זיהום מים ועל עבירה של אי קיום צו בית משפט.