לפי סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, על עורך דין לפעול לטובת שולחו בנאמנות ומסירות ולסייע לבית המשפט לעשות משפט במסגרת תפקידו. עורך דין שלא פועל בצורה זו, עלול למצוא עצמו במרכזה של תביעה לתשלום פיצויים עקב רשלנותו. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
פורום נזיקין
פורום מקרקעין
פורום רכישת דירה
במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט תביעה של לקוח נגד עורך דינו בגין רשלנות בייצוג. לטענת התובע, במשך למעלה מעשרים שנה הוא נהג לשכור את הנתבע לצורך ניהול ענייניו המשפטיים. במהלך שנת 1998, התובע שכר את הנתבע לייצגו בעסקת תיווך, כאשר האחרון נדרש לנסח את ההסכם הסופי ולנהל משא ומתן עם קבלן הפרויקט. בנובמבר 1998 התובע חתם על ההסכם, לאחר שהטיוטה נשלחה לנתבע והוא העיר את הערותיו.
טיעוני הצדדים
התובע טען שעל פי ההסכם, הבטוחה היחידה שעמדה לו על מנת להבטיח את חיובי הקבלן כלפיו הייתה שטר חוב. לשיטתו, הנתבע לא עמד על הבטחת בטוחות נוספות ראויות יותר כגון רישום הערת אזהרה. בנוסף, הנתבע לא ייעץ לו להימנע מחתימה על ההסכם בהיעדר בטוחות. כתוצאה מרשלנות זו, זכויותיו של התובע לא הובטחו באופן מקיף וראוי מבחינה משפטית. התובע טען שהנזק שנגרם לו בעקבות רשלנות עורך הדין היה בסך 5,356,000 ₪, שווי חובו של הקבלן כלפיו. עוד נטען שהנתבע יכול היה לצפות את הפרת ההסכם על ידי הקבלן ואת תוצאות ההפרה.
מנגד, הנתבע טען לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות. שכן, עילת התביעה התגבשה בנובמבר 1998, אז הוא העביר לתובע את הערותיו להסכם אך התביעה הוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות. טענת סף נוספת שנטענה הייתה שיהוי.
לגופם של דברים, הנתבע טען שהוא התריע על היעדר בטוחות ראויות בפני התובע ועל ההשלכות שהיו יכולות להיות לחתימה על ההסכם בהיעדרן. כמו כן, נטען שהתובע התעלם מאזהרותיו של הנתבע וחתם על ההסכם על דעת עצמו ולכן לא היה לו להלין אלא על עצמו. אי לכך, הנתבע טען שהוא לא התרשל כלפי התובע, אלא מילא את חובתו נאמנה ופעל כפי שכל עורך דין סביר היה פועל בנסיבות העניין.
רשלנות הנתבע
בפתח הדיון, השופט דחה את טענות הנתבע באשר להתיישנות ושיהוי. לאחר מכן, הוא עבר לדון בגופם של דברים. על פי הפסיקה והחוק, לעורך דין חובת זהירות ונאמנות כלפי לקוחו. חובה זו באה לידי ביטוי במתן שירות מקצועי, מהימן ומיומן, בכל עסקה באשר היא. כאשר מדובר על עסקת מקרקעין, על עורך דין חובת זהירות שכוללת גם בדיקת בטוחות המוכר ואת נוסח ההסכם.
במקרה זה, נפסק שהנתבע היה צריך לבדוק את הבטוחות שהוצעו על ידי הקבלן, כחלק ממתן השירות אך הוא לא עשה זאת. לא זו אף זו, לנוכח חובה זו, הרי שהנתבע יכול היה וצריך היה לצפות גם את ההתמוטטות הכלכלית של הקבלן, אשר הסבה נזק לתובע. אי צפייה זו עלתה לכדי התרשלות. השופט הוסיף וקבע שהתובע אף הוכיח את הקשר הסיבתי בין התרשלותו של הנתבע, לבין נזקו.
הסתכנות מרצון של התובע
עם זאת, השופט קבע שחלק מנזקו של התובע נגרם באשמתו, לאחר שהאחרון הסתכן מרצון בכך שסמך על חוסנו הכלכלי של הקבלן עמו חתם על העסקה. בנוסף, הוא קיבל מהקבלן סכום כסף חלקי בשעה שהלה היה מצוי בתהליכי גירושין מאשתו ונחקר על ידי רשויות המס. קרי, היה ניתן לצפות שחוסנו הכלכלי יפגע. חרף זאת, התובע לא פעל על מנת לדרוש עוד בטוחות או לבדוק את הקיימות אפילו לאחר החתימה על ההסכם. אולם, השופט קבע שהתובע לא היה האחראי העיקרי לנזקו, אלא היה זה הנתבע. על כן, התביעה התקבלה והנתבע חויב בתשלום פיצוי לתובע.
.jpg)
