לעיתים, בני משפחה מקבלים החלטות מהותיות בעלות השפעה על עתידם על סמך עמדת משפחתם, שלא תמיד עולה בקנה אחד עם רצונם האישי. במקרים אלו, עולה השאלה האם ניתן לטעון לפיצוי בגין פגיעה באפשרות הבחירה החופשית בעקבות לחצם של בני המשפחה. דוגמא לדיון בנושא ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
פורום נזיקין
פורום רשלנות בלידה
פורום רשלנות רפואית בניתוח
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה נזיקית לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעת לאחר שחופש הבחירה שלה נפגע עקב הפרת חובת הסודיות הרפואית מצד הנתבעת. הרקע העובדתי לתביעה היה כדלקמן: התובעת ניהלה קשר רומנטי עם בחור בהיותה תלמידת תיכון. השניים התגוררו יחדיו ביחידת דיור בבית הוריו של החבר. במהלך שנת 2001, התובעת חשדה שהיא נכנסה להריון ולכן פנתה לנתבעת, רופאת ילדים ומשפחה של חברה ומשפחתו. הרופאה הפנתה את התובעת לבדיקות דם. מספר ימים לאחר מכן, ביקרה אמו של החבר אצל הנתבעת וזו סיפרה לה על דבר ההיריון, טרם שהתובעת ידעה על כך. לאחר מכן, פרץ ויכוח בין משפחתה של התובעת לבין משפחת החבר האם לבצע הפלה או שמא לשמור על ההיריון ולהתחתן.
טיעוני הצדדים
לטענת התובעת, הלה פנתה בגפה לנתבעת ובעקבות השתלשלות האירועים, לא הייתה לה ברירה אלא להתחתן, ללדת את התינוק בניגוד לרצונה ולאחר מכן, להתגרש מאביו של הילד, גירושין שהיו מהירים וצפויים מראש. לאחר הגירושין, התובעת נותרה עם בנה הקטין והשניים נקלעו לחיי דוחק. לטענתה, מאחר שרופאת המשפחה הנתבעת היא שגרמה במעשיה לכך, היה עליה לשאת בעלות גידול הילד הבלתי רצוי ובעלות חיי הרווחה. יש לציין שהתובעת הפנתה את תביעתה גם כלפי קופת החולים שהעסיקה את הרופאה.
מנגד, הנתבעות טענו שטעותה של רופאת המשפחה נעשתה בתום לב ולאחר שהוצג בפניה מצג לפיו התובעת ובן זוגה עמדו להינשא. בנוסף, נטען שעצם הגילוי לא פגע באפשרות הבחירה של התובעת להפסיק את ההיריון והוכח שבני הזוג שללו אפשרות זו בכל מקרה. עוד נטען שמצבה הכלכלי של התובעת נבעה מהתנהלותה ובחירותיה העצמאיות ולכן לא היה מקום לשאת בעלות גידול הילד במקומה. לחלופין, נטען שנזקה של התובעת לא הוכח.
לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות השונות, השופט קבע שבפעם הראשונה בה התובעת הגיעה לנתבעת לצורך בדיקות לגילוי ההיריון, היא הגיעה יחד עם בן זוגה. השניים פנו לנתבעת וסיפרו לה שהם בני זוג והציגו מצג לפיו הם עמדו להינשא. על כן, הנתבעת סברה בתום לב שהתובעת ובן זוגה עמדו להתחתן. השופט הסיק מכך שטעותה של הנתבעת כאשר סיפרה לאמו של בן זוג התובעת על דבר ההיריון, נעשתה בתום לב ולאחר שהראשונה סברה שהשניים עומדים להינשא. עם זאת, הנתבעת הפרה במעשיה את חובת הסודית שהוטלה עליה מכוח תפקידה.
שלילת הבחירה החופשית
התובעת טענה שבעקבות הפרת החובה, נשללה ממנה הבחירה החופשית לבחור באפשרות של הפסקת ההיריון. השופט דחה טענה זו וקבע שלתובעת הייתה אפשרות לבחור בחירתה החופשית. בנוסף, התובעת הדגישה שמרבית הלחץ להמשיך בהריון ולהינשא לבן זוגה לשעבר הגיע מאביה שלה. השופט הדגיש שלו הידיעה של אבי התובעת אודות ההיריון הייתה הגורם שמנע את בחירתה החופשית של האחרונה, הרי שממילא הנתבעת לא הייתה אחראית לכך. לא זו אף זו, על פי העדויות שהוצגו בפני השופט, התובעת עצמה שללה ביצוע הפלה ובחרה יחד עם בן זוגה להינשא ולהביא את הילד לעולם.
הנזק
באשר לנזק הנטען, השופט קבע שהנתבעת אכן הפרה את חובת הסודיות הרפואית שהוטלה עליה מכוח חוק זכויות החולה. חובה זו נועדה לשמור על אמון החולה ברופא לצורך בדיקה וטיפול והפרתה מחייבת פיצוי. על כן, הפרת החובה הצדיקה תשלום פיצוי לתובעת בגין נזק לא ממוני שנגרם לה, אך לא נשיאה בעלות רווחתה ורווחת בנה. שכן, כאמור, לא זו מטרת החיקוק. פיצוי זה התחייב גם לאורו של חוק הגנת הפרטיות, שמעשיה של הנתבעת עלו לכדי הפרתו. סכום הפיצוי הועמד על 180 אלף ₪.
בסופו של דבר, השופט קבע שמחולל הנזק העיקרי היה אביה של התובעת. שכן, ברגע שנודע לו דבר ההיריון, הוא חייב את התובעת להינשא ולא אפשר לה לבחור באופן חופשי. על כן, באפשרות התובעת היה למנוע את הנזק על ידי הימנעות מהעברת המידע לאביה, כפי שנעשה בשבועיים הראשונים שלאחר דבר גילוי ההיריון. לחלופין, היה מקום להגיש את התביעה נגד אביה של התובעת, אך הדבר לא נעשה.
.jpg)
