צו מניעה זמני כנגד שביתה בחברת החשמל

משפט העבודה נועד להסדיר באופן משפטי יחסי העבודה וזכויות עובדים. דיני העבודה דואגים ליחסי הכוחות בין העובד והמעסיק ומנסים לאזנם מאחר ולמעסיק יש - על פי רוב - את מירב הכוח בידיו. האיזון מתבטא בהענקת זכויות שונות לעובדים (זכויות כלכליות, זכויות סוציאליות וכו'), בין אם במסגרת חוקי העבודה ובין אם על פי הסכמים שנעשו מול המעסיק (או ארגון מעסיקים אליו הוא משתייך). 

יש לכם שאלה?

פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר
פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה

כמו כן, קיימת אפשרות לעובדים במקום עבודה להתאגד במסגרת קבוצתית - ארגון עובדים - אשר מייצג את כלל העובדים מול המעסיק ומטרתו היא לדאוג לרווחתם. משפט העבודה בישראל נחשב יחסית למתקדם ומפותח, והדבר מתבטא בעיקר בהקמת בתי הדין לעבודה - ערכאות משפטיות ייעודיות וייחודיות בהן יושבים שופטים, נציגי עובדים ונציגי מעסיקים (כשהם מכריעים בסכסוכי עבודה שונים המתגלעים בין הצדדים השונים למסגרת יחסי העבודה). מבנה בתי הדין לעבודה דומה לבית המשפט האזרחי הרגיל - ערכאות מקומיות (בתי דין אזוריים), כשמעליהם חולש בית הדין הארצי לעבודה (שהוא בית הדין לערעורים בתחומי דיני העבודה).

אל בית הדין הארצי לעבודה הוגש ערעור על ידי הסתדרות העובדים הארצית והמזכירות של עובדי חברת החשמל. הערעור נגע להחלטת אחד מבתי הדין האזוריים, לפיה הוצא צו מניעה זמני שאסר על עובדי חברת החשמל לשבש את אספקת החשמל בישראל בכל דרך שהיא (במחדל, במעשה, בעקיפין או ישירות). יצוין, כי צו מניעה זמני הוא סעד זמני המוענק על ידי ערכאה משפטית במהלך התדיינות משפטית. הסעד מתבקש על ידי אחד הצדדים, ומטרתו לגרום לצד האחר להפסיק לבצע פעולה מסוימת או למנוע ממנו לבצעה. על פי רוב, בקשה לצו מניעה זמני מוגשת גם מתוך מטרה להפוך את הסעד לסעד הקבוע אשר יינתן בפסק דין. כדי לקבל סעד זמני שכזה, המבקש נדרש להראות כי יש לכך הצדקה ממשית.

האם עובדי חשמל יוכלו להשבית את מקום עבודתם?

במקרה דנן, ביקשו ההסתדרות ומזכירות עובדי חברת החשמל לבטל צו שאסר על עובדי חברת החשמל למעשה להשבית את פעולתם של עובדי החברה. הם הגישו בקשה דחופה לקיום דיון בנושא במטרה להסיר את צו המניעה או לחילופין להעניק להם סעד שיקפיא את תיקון חוק משק החשמל בנושא שינוי מבנה משק החשמל בישראל.

המשיבות, מדינת ישראל וחברת החשמל [שהיא גוף חצי ממשלתי מאחר שהיא היחידה המופקדת על משק החשמל בישראל, ועם זאת היא חברה פרטית במידת מה] טענו, כי יש לדחות את בקשת העובדים לביטול הצו. המשיבים טענו כי ההשלכות הן שתתקיים שביתה פוליטית של העובדים נגד חקיקה של מדינת ישראל [שביתה פוליטית היא שביתה שמקיימים עובדים במקום העבודה במטרת למחות על פעולה פוליטית במדינה]. מדינת ישראל וחברת החשמל טענו כי "משמעות הסרת צו המניעה היא הפסקת פעילות תקינה באספקת החשמל לאזרחי מדינת ישראל, דבר שעלול להסב נזקים חמורים לציבור".

בית הדין הארצי לעבודה האזין לטענות הצדדים ובחן את הראיות שהוצגו לפניו. בסופו של היום, בית הדין קיבל את בקשת ההסתדרות ונציגות העובדים, היינו הסיר את צו המניעה הזמני. כלומר, בית הדין התיר לעובדים בחברת החשמל לקיים שביתת מחאה כנגד התיקון לחוק משק החשמל שהוזכר לעיל.

עם זאת, בית הדין קבע הוא בעצמו את התנאים לשביתה - כלומר הטיל מגבלות שונות על קיום השביתה. כך למשל, השביתה הוגבלה ל-36 שעות; השביתה לא הייתה מוחלטת אלא העובדים חויבו לעבוד ב"מתכונת שבת" (הפעלה מינימאלית של מתקני החשמל); ותהיה ועדה שבה יישבו נציגי העובדים ונציגי ההנהלה והם ידונו בבקשות של הציבור לביצוע פעולות חריגות שאינן נכללות במסגרת מתכונת שבת. בית הדין הציע לצדדים לקיים הידברות והתדיינות בנוגע למחלוקת בנושא. לסיכום, מטרת בית הדין לעבודה היא לאזן בין המעסיקים והעובדים ולאפשר לכל צד להיאבק על זכויותיו מבלי לפגוע בזכויות הצד השני.