לעיתים, כאשר חותמים על שני הסכמים במקביל, בית המשפט רואה בהם כ'הסכם אחד'. התנאי לכך הוא שהסכם אחד יהיה קשור בשני באופן משמעותי. המקרה שלהלן מהווה דוגמא למצב בו על אף שלשונם של ההסכמים לא קשרה בניהם, בית המשפט מכריע שהפרה של אחד מהם מהווה גם את הפרתו של האחר.
יש לכם שאלה?
התובע חתם עם הנתבעת, חברה העוסקת בייבוא ושיווק של מכונות אוטומטיות למכירת ממתקים, על חוזה לרכישת 17 מכונות, ועל חוזה נפרד לקבלת אתרים להצבת המכונות. טרם חתימת ההסכם, התובע הבהיר לנתבעת כי ללא אספקת המיקומים לא היה מקום לקיום העסקה, שכן לא היה לו רישיון נהיגה, ואף לא היה בעל פנאי וכישורים אישיים לאיתור מקומות פוטנציאליים.
לאחר שלושה שבועות הנתבעת העבירה לתובע שבעה מיקומים. לאחר מעשה, לתובע התברר כי המכונות במיקומים שנמסרו כמעט ולא הניבו רווח כספי. בנוסף, כאשר ביקש לקבל מיקומים נוספים, הנתבעת לא נענתה לדרישתו.
לאור כך, התובע הורה על ביטול שיק (לאחר ששילם לנתבעת סכום של כ-30,485 ₪) וביקש מהנתבעת להשיב לו את התמורה עבור עשר המכונות אותן לא ניתן היה להציב, שכן טרם קיבל את המיקומים עבורן. הנתבעת סירבה לבקשות התובע.
התובע טען כי הנתבעת הציגה בפניו מצגי שווא על רווחים לא ריאליים, כל זאת כאשר הייתה מודעת לכושר הרווחיות האפסי שבמיקומים שמסרה לו. מכאן, שלטענת התובע הנתבעת ניהלה את המו"מ עימו בחוסר תום לב. בנוסף, התובע טען להפרה יסודית של ההסכם בין הצדדים מצד הנתבעת, עקב אי העברת כלל המיקומים, כפי שהתחייבה לפי ההסכם.
מנגד, הנתבעת טענה כי ההסכם בין הצדדים לעניין רכישת המכונות לא כלל תניה למסירת מיקומים. בנוסף, הנתבעת טענה כי התובע היה יזם עצמאי, וכי לא הבטיחה לו מעולם הצלחה מסחרית. יתרה מכך, הנתבעת גרסה שטענות התובע אינן אלא בגדר "טעות בכדאיות העסקה", ולכן לא אפשרו את ביטול העסקה.
הכרעת בית המשפט
לאחר עיון בחומר העובדתי, השופט הכריע כי הנתבעת הפרה את הסכם המיקומים באופן חלקי בכך שלא מסרה לו את כל המיקומים כפי שהתחייבה. מנגד, השופט קבע כי התובע לא הוכיח הטעיה או מצג שווא להם טען.
השופט לא קיבל את טענת הנתבעת כי התובע סירב לקבל מיקומים נוספים, והעדיף את גרסתו העובדתית של התובע לפיה הנתבעת התחמקה ממסירת מיקומים אלו. על אף שמדובר בשני חוזים נפרדים, השופט ראה בהם הסכם אחד, שכן התובע לא היה רוכש את המכונות ללא המיקומים. לאור זאת, השופט פסק כי ההפרה של הסכם המיקומים לגבי 10 המיקומים שלא נמסרו, היוותה גם הפרה של הסכם המכונות.
השופט פסק כי אומנם התביעה הייתה לביטול העסקה כולה ולהעברת פיצויים, אולם במקרה זה ההכרעה הנכונה הייתה ביטול ההסכם לגבי 10 מכונות ו-10 מיקומים בלבד, תוך התרת ההסכמים על שאר 7 המכונות והמיקומים על קנם. לטענת השופט, פיתרון זה היה הראוי שכן לא הייתה התחייבות של הנתבעת במסגרת ההסכם בין הצדדים להכנסה חודשית כלשהי. יתרה מכך, בשני ההסכמים נכתב במפורש כי החברה לא התחייבה להצלחה המסחרית של הפרויקט. כלומר, השופט דחה את טענת התובע למצג שווא של הנתבעת.
לסיכום, בית המשפט קיבל את התביעה באופן חלקי בלבד, הורה על ביטול חלקי של ההסכמים, תוך השבת כספים ששילם התובע ביתר, מעבר למתחייב עבור 7 המכונות שרכש.
.JPG)
.jpg)
