דיני התכנון והבנייה הינם דינים אשר מוסדרים על ידי חוק התכנון והבנייה (והתקנות שהותקנו מכוחו). מטרתם של דינים אלה הינה הסדרת פעולתם של כל מוסדות התכנון בישראל. המקרקעין בישראל הם משאב מוגבל ומצומצם יחסית כשמעל ל-90% מהם מצויים בבעלות המדינה. לצורך כך, נדרש קיומם של גופים מדינתיים לניהולן של הקרקעות ולהכרעה לגבי ייעודן (האם יהיו קרקעות חקלאיות, קרקעות לבנייה או קרקעות למסחר ותעשייה).

 

יש לכם שאלה?

פורום מקרקעין - נדל"ן
פורום רכישת דירה | מכירת דירה
פורום תכנון ובניה | היתרי בניה

 

המוסדות מסודרים בסדר היררכי כאשר בראשו עומדת הועדה הארצית לתכנון ולבנייה, כשתחתיה הועדות האזוריות והמחוזיות לתכנון ולבנייה. בנוסף, יש מוסדות נוספים כמו ועדות ערר, ועדות ותכניות מתאר, ועדות לשימור אתרים, סלילת דרכים, הנגשת המוסדות הציבוריים לנכים ועוד. יצוין, כי אדם אשר פועל בניגוד להוראות חוק התכנון והבנייה עובר עבירה פלילית.


אדם הורשע (לאחר שהודה) באי ביצוע של צו של בית משפט, עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה. בית משפט לעניינים מקומיים נתן צו לפיו יש להרוס בנייה לא חוקית במקום מסוים, ולהשיב את המצב לקדמותו תוך שישה חודשים. באותו עניין, דובר על מבנה שנבנה וחרג מההיתר שניתן לו, ולאחר מכן נמכר על ידי האדם שבנה אותו. למרות כל זאת, ניתן צו ההריסה למבנה חרף העובדה שהבניין לא היה בידי האדם שבנה אותו תוך כדי סטייה מההיתר שקיבל. הנאשם טען כי הדירה בה בוצעה החריגה מההיתר לא הייתה בבעלותו יותר משנתיים וחצי לפני המשפט בשל ביצוע העבירה.

 

"אמצעים נוספים" בחוק התכנון והבנייה


בית המשפט הצביע על כך, שחוק התכנון והבנייה עצמו מעניק לו "אמצעים נוספים". כלומר, כאשר אדם מורשע בעבירה של בנייה או שימוש חורג מבלי שניתן לכך היתר, בית המשפט יכול, לפי סעיף 205 לחוק התכנון והבנייה, להחליט החלטות נוספות ולהטיל עליו סנקציות. כך למשל:

  • יכול בית המשפט לצוות שהבניין שנבנה בסטייה מההיתר ייהרס או יפורק כולו ולחייב את הנאשם בהוצאות הפירוק וההריסה.
  • לצוות שהחלק שנבנה ללא היתר ייהרס או יפורק או יסולק.
  • לאסור את השימוש באותו חלק. 

כל זאת, בתנאי שהנאשם יורשע ביצוע עבירה בהתאם לסעיף 204 לחוק, כלומר שימוש או ביצוע עבודות במקרקעין בסטייה מההיתר שניתן. החוק מאפשר בסעיף 208 הטלת אחריות על אנשים רבים - מי שקיבל את ההיתר לביצוע העבודה; אדם שמוטלת עליו החובה להשיג את ההיתר; בעל המקרקעין בעת ביצוע העבירה (גם אם הוא אינו בעליה לאחר מכן וגם אם בעת ביצוע העבירה לא הייתה לא בעלות מלאה בנכס אלא רק חלקית); מי שביצע את העבירה; האדם שהשתמש בנכס; האדם האחראי לביצוע העבודה (אדריכל, קבלן וכו').

 

כיצד יכריע בית המשפט האם ייתן צו הריסה למבנה? לפי ההלכה הפסוקה, יכולים להיות מקרים בהם אדם שאינו מחזיק בנכס יקבל צו הריסה למרות זאת. הסיבה לכך היא החשש מפני מצבים בהם אדם אשר בנה בניגוד להיתר או בחריגה ממנו ידע שהוא עובר על החוק ולכן ינסה להעביר את זכויותיו בנכס (בין אם הבעלות ובין אם החזקה), כדי להתחמק מהטלת צו ההריסה. כמו כן, הוכרה האפשרות שבה יהיו מקרים בהם הנאשם לא ביצע תרגיל כדי להימנע מקבלת צו ההריסה. המחוקק טרם נתן את דעתו לעניין, ובית המשפט אף קרא לו לקבוע כללים מפורשים למצבים אלו. המטרה בקביעת הכללים היא הימנעות ממצבים בהם יינתן צו הריסה כאמור, ולא ניתן יהיה לבצעו בשל העובדה שמדובר בפגיעה ברכוש הזולת.


במקרה דנן, יהיה קשה לבצע את צו ההריסה מאחר שהמבנה כבר מצוי בבעלותו של אדם אחר במשך למעלה משנתיים וחצי. לא ניתנה לבעלים הנוכחי כל הזדמנות לטעון את טענותיו כנגד ההריסה. אך, הנאשם העביר את זכויותיו במבנה לאחר הגשת כתב האישום כנגדו, משמע שאסור היה לו להעביר את הזכויות בנכס בטרם ביצע את הצו שניתן. כלומר, הנאשם הכניס את עצמו למצב שהקשה על ביצוע הצו. לאור כל אלו, הורשע הנאשם ונדרש בתשלום קנס בגובה 3000 ₪ הניתן להמרה ב-30 ימי מאסר בפועל.


לסיכום,

 

כאשר אדם מבצע פעולות בניגוד לחוק התכנון והבנייה ומנסה לעקוף אותו ולהתחמק ממנו על ידי העברת זכויותיו בנכס, הוא יורשע בביצוע עבירה פלילית ויוטלו עליו קנסות ואף עונשי מאסר.
 


עודכן ב: 05/11/2012