בקשה לפסלות שופט הינה מצב בו אחד מהצדדים לדיון מבקש מהשופט אשר יושב לדין לפסול את עצמו מחשש שכהונתו במקרה הקונקרטי תהווה איום על קיומו של משפט צדק. ככלל, שופטים היושבים לדין ממעטים מלפסול את עצמם, תוך ראיית עבודתם השיפוטית כמקצועית. במקרה שלפנינו, פורטו השיקולים השונים שנלקחו בחשבון על ידי בית המשפט בבואו להכריע בבקשה לפסלות שופט. בנוסף, הודגשו קווים מנחים עליהם בעל דין שמגיש את הבקשה צריך להקפיד.

 

הרקע העובדתי


השופטת שישבה בדין נתנה החלטה בבקשה למחיקת סעיפים מכתב התביעה המתוקן שהוגש לבית המשפט. לאחר ההחלטה, התובעים ביקשו שבית המשפט יתעלם מכתב ההגנה, אשר הוגש לטענתם באיחור ובניגוד להחלטת בית המשפט. השופטת דחתה את הבקשה, וטענה כי גם התובעים לא פעלו כדין, עת הגישו את כתב התביעה לאחר המועד הקבוע בחוק.


כתגובה, התובעים טענו שנעשה משוא פנים על ידי בית המשפט, וביקשו מהשופטת אשר ישבה לדין לפסול את עצמה. התובעים הצהירו כי הם לא ידעו מה הן הסיבות למשוא הפנים לו טענו. אולם, הם ציינו את השתלשלות האירועים לפיה ערעור שלהם על הליך קודם בתיק התקבל על ידי בית המשפט העליון, השופטת החליטה על דחיית התיק ולא על מחיקתו, ומתן החלטות על ידי האחרונה רק בבקשות שהוגשו מטעם ההגנה תוך התעלמות מאלו שהוגשו על ידי התביעה.


הכרעת בית המשפט


בית המשפט דחה את הבקשה לפסלות שופט. השופטת הבחינה בין טענות עבר אשר התובעים העלו, לבין טענות שהועלו ב"זמן אמת". הסוג הראשון של הטענות נדחה בשל חוסר רלוונטיות אשר נבעה מאיחור במועד הגשת הבקשה. הסוג השני של הטענות נדחה שכן התובעים לא הלינו על ההחלטות לגופן, אלא פנו באופן ישיר לאפיק פסלות השופט.


השופטת הוסיפה כי בקשה לפסילת שופט גורמת לערעור יסודותיה האובייקטיביים של מערכת המשפט, שכן היא מטילה ספק ביכולתו של שופט לשבת בדין. מעבר לכך, במקרה הקונקרטי היא פגעה בהליך שכן היא גרמה להפסקת הדיון ומבזבזת זמן שיפוט יקר. מסיבות אלה, השופטת קבעה שיש להגיש בקשה זו רק לאחר בדיקה מעמיקה של הטענות, וכן להיזהר בניסוח הבקשה. כלומר, עמדתה המשפטית של השופטת הייתה כי בקשה לפסלות שופט תוגש רק בנסיבות קיצוניות אשר מתקיימות לעיתים רחוקות.


לעניין מועד הגשת הבקשה, השופטת קבעה כי יש להעלותה בו ברגע שעלה חשד למשוא פנים. לסיכום, בית המשפט דחה את בקשת התובעים לפסלות שופט.