השכרת רכב בחו"ל לא יצאה אל הפועל כמתוכנן - תביעה קטנה

תביעות קטנות הן תביעות לכל דבר ועניין אשר מוגשות על ידי אדם פרטי (ללא כל צורך בעורך דין כמייצגו). מדובר בהליך קצר שאינו מורכב מבחינה עובדתית ומשפטית, בדרך כלל , תביעות קטנות מוגשות בנושאים צרכניים ובסכומים קצובים ונמוכים. הגורם הדן בתביעה קטנה הוא בית המשפט לתביעות קטנות (בדרך כלל שייך לבית משפט השלום) כאשר יש 29 בתי משפט כאלו בישראל, וערכאת הערעור על החלטותיו היא בית המשפט המחוזי.

עם זאת, חשוב לדעת כי אין ערעור בזכות (כלומר זכות ערעור אוטומטית) על פסק דין של תביעות קטנות. ערעור על תביעה קטנה צריך להיות מוגש ברשות. דהיינו, לאחר בקשת רשות ערעור מבית המשפט המחוזי. המטרה היא לגרום לכך שלא יוגשו תביעות סרק לבית המשפט, על ידי תובעים סדרתיים המעוניינים להתעשר על חשבון גורמים אחרים (תוך בזבוז זמנו היקר של בית המשפט).

שובר השכרת רכב בחו"ל לא כובד

אישה קנתה בחברת נסיעות כרטיסי טיסה לאירופה, לינה במלון ושכרה מכונית. היא קיבלה שובר להשכרת המכונית במשרדי החברה ונאמר לה כי היא תקבל את הרכב בנמל התעופה בחו"ל. שובר השכרת הרכב לא כובד בנמל התעופה הנ"ל. האישה התקשרה לנציג הנתבעת אשר אמר לה לנסוע במונית למלון כאשר ביום המחרת היא תקבל רכב. נאמר לה כי השובר אינו תקף מאחר שההזמנה לא הוזנה למחשב. למחרת היום, אישה יצרה קשר עם סוכנות הנסיעות. הפעם, נאמר לה במשרדי השכרת הרכב כי ההשכרה הוקפאה ובמקום הרכב שהובטח לה יושכר לה רכב באיכות נמוכה יותר מזה שהיא שילמה עבורו.

בכתב התביעה נטען כי הדבר גרם לתובעת ולבנותיה שנסעו עימה עוגמת נפש. לדוגמא, אחת הילדות נאלצה לשבת עם אחת המזוודות עליה במושב האחורי ברכב. האישה טענה כי לא הוחזר לה הפרש המחיר והיא אף חויבה בתשלום נוסף עבור השכירות למרות שכבר שילמה את הסכומים. התובעת הגישה תביעה בבקשה לקבלת החזר ההפרש בדמי השכירות עבור הרכב, החזר עבור יום שכירות ששילמה ולא קיבלה רכב, החזר עבור העובדה שהרכב היה באיכות נמוכה מזו ששילמה עבורה מראש, החזר נסיעות במוניות בחו"ל, החזר שיחות טלפון וכו'. התביעה הוגשה נגד חברת התיירות ונגד חברת השכרת הרכבים.

טענות הצדדים והחלטת בית המשפט

חברת השכרת הרכב טענה כי היא אינה זו שמשכירה את הרכבים אלא רק מתווכת בין הלקוחות ובין חברות שונות בחו"ל אשר משכירות את רכביהן ולכן אינה אחראית לביצוע הסכם השכירות בפועל. אך יש לציין, כי החברה הזו היא שהזמינה את הרכב, הנפיקה את השובר לתובעת לאחר שקיבלה אישור לביצוע העסקה. חברת התיירות טענה טענות דומות - טענה שהיא מתווכת ואין כל עילת תביעה נגדה.

בית המשפט לתביעות קטנות דחה את התביעה כנגד חברת התיירות. נקבע כי חברת הנסיעות הייתה לא יותר ממתווכת בין חברת השכרת הרכב ובין הלקוחה (היינו התובעת). דהיינו, מאחר והתביעה נגעה כולה לטיב השירות ביחס למכונית והשכרתה, נקבע לא הייתה כל עילה כנגד חברת התיירות. שונה היה הדבר ביחס לחברת השכרת הרכב.

בית המשפט קבע כי השובר שניתן לתובעת לאחר שהיא שילמה בעבור שכירת המכונית היה "חוזה אחיד בין החברה ובין התובעת (עליו חל חוק החוזים האחידים)". חוזה אחיד הוא חוזה אשר מוכתב ונכתב על ידי צד אחד לעסקה (שהוא לרוב ספק שירותים) כשמטרתו להיות חוזה רב פעמי (לשימוש חוזר מול כל הלקוחות).

הפרת חוזה אחיד

במקרה דנן החוזה האחיד (היינו השובר) הוכתב על ידי חברת השכרת הרכב, הנתבעת והתובעת קיבלה אותו כמות שהוא. עם זאת, האמור בחוזה היה כתוב באותיות הקטנות מהמותר לפי תקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן (גודל האותיות בחוזה אחיד). לכן, "חוזה זה הוא בטל ומבוטל מעיקרו מאחר שיש בו תנאים מקפחים", נכתב בפסק הדין. כלומר, היו בחזוה תנאים שהעניקו לספק "יתרון בלתי הוגן על הלקוח", הן גודל האותיות והן התנאי לפיו הגשת התביעה לא יכולה להיות בישראל (תנאי עליו צריכים הצדדים להסכים).

חברת השכרת הרכב נמצאה כמי שפעלה בחוסר תום לב במהלך המשא ומתן עם התובעת ולאחריו. כמו כן, נמצא שחברת השכרת הרכב לא הייתה "רק מתווכת" והייתה זו טענה שהיא לא הייתה יכולה להסתתר מאחוריה. בית המשפט הדגיש כי חברת השכרת הרכב לא סיימה את תפקידה והיא לא הייתה יכולה להשתחרר מאחריותה ברגע מתן השובר. בית המשפט הגדיר מעשה זה כ"עצימת עיניים". לכן, התקבלה התביעה כנגד חברת השכרת הרכב, אך בחלקה (לא נפסקו כל הסכומים הנתבעים).