על החלטות בית הדין האזורי לעבודה ניתן לערער לבית הדין הארצי. במקרים אלו, אחד הצדדים יכול לבקש מבית הדין לעכב את פסק הדין שניתן על ידו, וזאת מתוך רצון לעתור לבג"צ ולהמתין עד להכרה בעתירתו – המהווה ההכרעה הסופית בהחלט. האם על פי הדין המצוי בישראל בית הדין מחוייב בעיכוב פסק הדין שניתן עד להכרעת בג"צ? הפרשה הנידונה עסקה בסוגיה זו.
יש לך שאלה?
המבקש בהליך זה הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בנוגע להחלטה להעביר אותו לתפקיד אחר במקום עבודתו. בית הדין האזורי דחה את תביעתו של המבקש, תוך שנקבע כי ההחלטה בעניינו התקבלה כדין. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי דחה את הערעור, תוך שקבע כי "לא נמצא טעם משפטי המצדיק התערבות בפסק דינו של בית הדין האזורי, וכי בית הדין האזורי דחה את תביעת המבקש נגד החלטת ההעברה – כדין".
בהליך זה, המבקש הגיש בקשה לעכב את פסק הדין שניתן בעניינו היות וברצונו להגיש עתירה לבג"צ. המבקש ציין בבקשתו כי "מאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב ביצוע פסק הדין, וכי סיכויי העתירה שהגיש לבג"צ – טובים". מנגד, המשיבה, מדינת ישראל, התנגדה לבקשת העיכוב.
החלטה
צוין כי פסק הדין אשר ניתן בעניינו של המבקש על ידי בית הדין הארצי הווה פסק דין סופי בעניינו של האחרון. עוד צוין שבעבר נקבע כי יש לדחות בקשות מעין אלו, וזאת משום שתקנות 471-466 לתקנות הסדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, עוסקות בערעור לערכאה גבוהה יותר, ולא בעתירה לבג"צ אשר מהותה הוא שונה. כלומר, העתירה לבג"צ אינה מהווה כשלעצמה ערעור כמשמעותו בתקנות האמורות.
כמו כן, נקבע כי "לפי תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, החלה על ההליכים בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, הרי שבית המשפט או הרשם שנתן החלטה רשאי להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור [...] אם הוגשה לו על כך בקשה בכל עת שלאחר ההחלטה ועד לגמר הדיון בערעור או בבקשת הרשות לערער... לפי התאריך המאוחר יותר". במקרה זה, הליך הערעור נסתיים ולכן "עיכוב פסק דין באותן נסיבות אינו מצוי בסמכותו של בית הדין האזורי". לאור האמור, בית הדין דחה את הבקשה, וחייב את המבקש בהוצאות משפט על סך 3,500 שקלים.