רשלנות רפואית - חישוב פיצויים ודוגמא לפסק דין

רשלנות רפואית היא בעצם התנהלות לא תקינה של רופא. כלומר, הרופא נותן את הטיפול לחולה וסוטה מרמת הזהירות בה הוא מחויב. כאשר מעשים אלה גורמים נזק למטופל, קיימת לאחרון עילה להגשת תביעה בגין רשלנות כנגד הרופא. תביעות רשלנות רפואית צריכות להוכיח קשר סיבתי בין פעולתו הלא תקינה של הרופא ובין הנזק שנגרם לחולה.

יש לכם שאלה?

פורום רשלנות רפואית שיניים
פורום רשלנות רפואית בלידה
פורום רשלנות בניתוח | רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים

דוגמאות לרשלנות רפואית יכולות להיות אבחון לקוי של המחלה, רישום תרופה שאינה מתאימה לחולה או שהוא אלרגי אליה ועצם לקיחתה הסב לו נזק כלשהו וכו'. כאשר עולה טענה לרשלנות רפואית היא נדונה במסגרת עוולת הרשלנות - מתחום דיני הנזיקין. לצורך הוכחת הרשלנות נדרשת הוכחת 4 תנאים כדי להעניק פיצוי לניזוק מהמעשה: התרשלות, חובת זהירות מושגית וקונקרטית, קשר סיבתי בין ההתרשלות ובין הנזק ונזק. אם הוכח ההתרשלות, בית המשפט עובר לחישוב הנזק וחישוב גובה הפיצוי שעליו להעניק. כך קרה במקרה דנן.
עולה חדשה, שהתחתנה והביאה ילדים בישראל, סבלה מתסמונת שפגעה בליבה והביאה אותה לקבל 82% נכות כללית לצמיתות על ידי המוסד לביטוח לאומי. התובעות הגישו חוות דעת של מומחה נוירולוגיה שטען כי יש לה פגיעות עצביות במוח ומוטוריות ועליה לעבור שיקום וטיפולים רבים תוך כדי השגחה, וכן שעליה לגור בבניין שיש בו מעלית ובקומת קרקע.

הנתבעת הגישה חוות דעת מצידה לפיה מצבה של התובעת טוב, היא מתקשרת עם סביבתה, הולכת, עצמאית ואינה צריכה השגחה אלא רק נדרשת לעזרה קלה ולמגורים בקומת קרקע בבניין עם מעלית. הייתה הסכמה בין המומחים על כך שהתובעת אינה מסוגלת להפעיל את אחת מידיה והיא צולעת.

בית המשפט ביכר את חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת. התובעות לא הביאו ראיות מספיקות לגבי מצבה עת הגיעה לישראל (האם סבלה מפגיעה נוירולוגית, ואם כן איזו) והדבר הקשה על הגדרת יכולות התובעת ואפשרותה להשתלב בעבודה בישראל. לאור הנ"ל, נקבעה נכות קוגניטיבית של 20% ונכות נוירולוגית בגובה 50%.

ביחס למצבה הפיזי של התובעת נטען, כי יש לה קושי תפקודי בשל הבעיות שבליבה ובית המשפט קיבל זאת וקבע את הנכות בשיעור של 25%. כמו כן נקבעה נכות פלסטית בגין צלקת בגופה, בשיעור של 10%. סך כל הנכות הרפואית נקבעה בשיעור של 73%.

האם פיצויי בגין קיצור תוחלת חיים?

התובעת טענה כי יש השפעה לפגיעות על תוחלת חייה - מקצרים אותה. בית המשפט לא התרשם מטענה זו, וקבע כי קיצור תוחלת החיים הוא 5 שנים ולכן, לצורך חישוב הפיצוי שיוענק לה, נקבעה תוחלת חייה כעד 77. ביחס לנכות התפקודית נקבע, כי לאור כל נכויותיה של התובעת, לא תוכל למצוא עבודה הולמת, ולכן נקבע שיעורה של הנכות התפקודית כ-100%.

כושר ההשתכרות נקבע לפי ההלכה בפסיקה, בהתאם לשכר הממוצע במשק, וכשיש נתון נוסף כמו נטייה לתחום מסוים או נכות תפקודית, בוחנים את נתוניו האישיים של התובע (בשיעור כיוון שאין זה מדע מדויק). הנתבעת ביקשה לקבוע את כושר ההשתכרות לפי שכר המינימום ולא לפי השכר הממוצע במשק, בשל נתוניה האישיים הראשוניים הנמוכים של התובעת.

בית המשפט אישר את בקשה זו וקבע, כי לחישוב כושר ההשתכרות ישתמש בשכר המינימום, ולא יתייחס להפסדי זכויות סוציאליות או זכויות פנסיה. בסופו של דבר, נקבע הפיצוי על כל האמור לעיל בסך 400,000 ₪ בנוסף לפיצוי על עזרת הזולת לה בסך 4,000 ₪ לחודש בצירוף 300,000 ₪ מיום שחלתה ועד ליום ההכרעה בבית המשפט. כמו כן, נוסף פיצוי בגין בעיות הניידות של התובעת, על סך 150,000 ₪. ביחס לנקודה של הדיור המותאם נקבע, כי יש לעשות זאת ולצורך כך הוענקו לתובעת 50,000 ₪.

לסיכום, כאשר הוכרעה בבית המשפט השאלה האם הייתה התרשלות והוכחה די הצורך על ידי התובע, בית המשפט עובר לשלב חישוב גובה הפיצוי שהנתבע יעניק לתובע ולצורך כך משתמש באומדנים שונים בהתאם לפסיקה ולדעתו ביחס לנסיבות המקרה שבפניו.