לפי סעיף 56 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], רשות הרישוי מוסמכת לפסול בהחלטה מונמקת את הרישיון של אדם אם על פי ראיות שהובאו לפניה היא השתכנעה בכך שיש סכנה לעוברי הדרך או שבעל הרשיון הוא פרוע או מופרע. על פי סעיף 57 לפקודה זו, בין היתר, שופט מוסמך לבטל פסילה שנקבעה על ידי רשות הרישוי. בפרשה הנידונה הוגשה הבקשה לבית המשפט, והוא היה צריך להכריע אם לאשר את הפסילה שנקבעה על ידי רשות הרישוי או לבטלה.

 

יש לכם שאלה?

פורום תעבורה

פורום תאונות דרכים

 

במקרה זה, רשות הרישוי פסלה את רישיון הנהיגה של שלושת המשיבים לתקופה קצובה (חמש שנים, שבע שנים ושלוש שנים) על פי סעיף 56 לפקודת התעבורה. המשיבים ביקשו מבית המשפט שלא לאשר את הפסילה בעניינם. 


ההכרעה


השופט ציין כי "המלחמה בקטל בדרכים הפכה זה מכבר למשימה לאומית ראשונה במעלה. תאונות הדרכים הפכו לנגע ממאיר אשר גובה, יום יום שעה שעה, קורבנות בחיי אדם ובהרס משפחותיהם", וכי "במאמץ לצמצום נגע זה, נוטלים חלק, במשולב, גורמים שונים - בחינוך ובהסברה, בחקיקה, בפיקוח, בתשתיות, באכיפה מוגברת ובמדיניות ענישה מחמירה". בין היתר, וכפי שצויין, משרד התחבורה החליט להפעיל את הסמכות המוקנית לו בסעיף 56 לפקודת התעבורה – ולהרחיק נהגים מסוכנים מהכביש על ידי פסילת רישיונם. השופט ציין כי אם הוכח דפוס התנהגות של אדם, לפיו אינו נוהג באחריות וזהירות באופן המהווה סכנה לכלל המשתמשים בדרך, ראוי למנוע ממנו את האפשרות להחזיק ברישיון נהיגה.


אל מול האמור, נטען כי "פסילת אדם מלהחזיק ברישיון נהיגה, אמנם פוגעת, באופן אקוטי, בחופש התנועה שלו, חופש אשר הוכר בדין הישראלי כזכות יסוד" וכי "בחברה המודרנית, בלא שיש בידיו של אדם רישיון נהיגה המאפשר לו לנהוג ברכב, תלוי אותו אדם באמצעי תחבורה אחרים, תלות אשר מכבידה על ההתנהלות היום יומית באופן ניכר. בתחבורה הציבורית אין משום מענה מלא לצרכי הפרט מבחינת מועד הנסיעה, מסלול הנסיעה, מקום האיסוף וההורדה, השמירה על הפרטיות והיכולת להוביל מטען אישי". כמו כן, הודגש כי חופש התנועה הוא תנאי חיוני להגשמת חירויות רבות אחרות – ובין היתר חופש העיסוק.

 

ההחלטה המנהלית - אינה עומדת במבחן הסבירות 


למרות הרצון במניעת הקטל בדרכים, בית המשפט פסק כי "לצד המאבק הנחוש יש לזכור כי מדובר בהפעלת סמכות מנהלית, הכרוכה בפגיעה בחופש התנועה של אותו נהג. על כן, על הרשות להפעיל סמכותה זו בסבירות ובכלל זה, עליה לקבוע תחילה קריטריונים ברורים ושווים להפעלת הסמכות ולתת פומבי לאותם קריטריונים. כמו כן, על הרשות להפעיל סמכותה זו לאחר ניתוח מלא וממצה של הראיות העומדות לרשותה ותוך הנמקה מבוססת של החלטתה".

 

כמו כן, הודגש כי "הפעלת סמכות דרסטית זו כרעם ביום בהיר, לאחר שנים שלא הופעלה, בלא שנקבעו ופורסמו תחילה קריטריונים ברורים ושווים להפעלת הסמכות ובלא שנערכה בדיקה מעמיקה וממצה של הראיות, לוקה בשרירותיות ואיננה עומדת [...] במבחן הסבירות".


לבסוף, נקבע שאמנם המשיבים היו "עברייני תנועה" אשר צברו עשרות רבות של עבירות תנועה, אך עם זאת, בעובדה זו לא היה די בכדי להוות חזות הכל. לפיכך, בית המשפט הכריע כי בשלב זה לא היה מקום לאשר פסילת הרשיונות.