פסק דין- קבלת תביעה בעילה של רשלנות מקצועית של עורך דין

יחסי עו"ד-לקוח – הסכם שכר טרחה
בעבור שירותיו המשפטיים של עורך דין יש לשלם שכר טרחה. שכר הטרחה אינו קבוע או פורמאלי, והוא משתנה בהתאם לסוג השירותי המשפטי, רמתו של עורך הדין, משך הזמן הדרוש לביצוע המטלות וכדומה. אין כל הסדרה חוקית של נושא שכר הטרחה, קרי, אין כל הכרח לחתום על חוזה המסדיר את גובה שכר הטרחה. אף על פי כן, עורכי דין רבים נוהגים לערוך הסכם שכר טרחה, אשר בכוחו להגדיר את השירות המשפטי שיינתן ואת עלותו, וכן לתאם ציפיות בין עורך הדין ללקוחו בנוגע למכלול הפרטים והמאפיינים של ההתקשרות ביניהם.
תיאור המקרה
לפנינו פרשה אשר עסקה בחלקה בהיעדרו של הסכם שכר טרחה בין לקוחה לבין עורך דינה. בראשית הדברים, האישה פנתה אל עורך הדין בבקשה שייצגה בתביעה לקבלת פיצויים בגין תאונת דרכים שעברה. במקביל טיפל הנתבע, עורך הדין, במספר תיקים משפטיים נוספים עבור התובעת, אך לא נערך כל הסכם המסדיר את שכר הטרחה בין הצדדים. סוגיית שכר הטרחה נדונה במסגרת תביעה אותה הגישה האישה כנגד עורך דינה בעילת הרשלנות המקצועית.
טענות הצדדים
התובעת טענה כי הוסכם בינה לבין הנתבע כי שכר הטרחה שישולם בגין תביעת הפיצויים עבור הנזק שנגרם בתאונת הדרכים, יכסה גם את עלות הטיפול ביתר תיקיה של התובעת.
מנגד, הנתבע גרס כי נדרש תשלום נפרד בעבור כל תיק ותיק ממכלול התיקים בהם טיפול למען התובעת. הנתבע טען כי כך הוסכם בין הצדדים בעל פה.
דיון והכרעה – שכר הטרחה כלל את כל התיקים שטופלו בידי הנתבע
בית המשפט האזין לעדויות הצדדים, בחן את טענותיהם והתרשם מן הנסיבות בטרם מסר את פסיקתו. ראשית, בית המשפט ציין כי דרך כלל רצוי שייערך הסכם שכר טרחה מפורט בין עורך דין ללקוחו. הודגש כי ציפייה זו תוארה לא אחת הן בספרות המקצועית והן בפסיקותיהם של בתי המשפט השונים. הובהר כי חתימת הסכם שכר טרחה בין עורכי הדין ללקוחותיהם מסייעת להגדרת מערכת היחסים בין הצדדים ומונעת מתחים עתידיים. בנוסף, הודגש כי במקרים מסוימים הלקוח עשוי להיות טרוד בבעיותיו המשפטיות במידה כה רבה עד כדי כך שלא ייתן דעתו לשכר הטרחה, ולאחר מכן בבוא העת לשלם יתקלו הלקוח ועורך דינו במצב של אי התאמה בין ציפיותיהם של הצדדים. יתרה מכך, עורך הדין זוכה לאמון כמעט בלתי מסויג מלקוחו, ולכן מן הראוי שהתשלום יוסדר מראש ולא בדיעבד.
לאור האמור לעיל, בית המשפט מצא טעם לפגם בעובדה שלא נערך בין התובעת לנתבע הסכם שכר טרחה מפורט. נקבע כי היעדרו של ההסכם חזק את גרסתה של התובעת – כי שכר הטרחה בעבור תביעת הפיצויים כיסה למעשה את כלל השירותים המשפטיים שהעניק התובע. בהתאם לכך, בית המשפט פסק כי שכר הטרחה ששולם בגין הטיפול בתיק הפיצויים הינו שכר הטרחה הכולל אותה היה על התובעת לשלם לנתבע.