גזר דין לנהג בגין הרשעה בנהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול

בית המשפט פסל את רישיונו של נאשם שהורשע בשורה של עבירות תנועה למשך 28 חודשים. לאור חומרת העבירות וזלזולו של הנאשם בחוק, השופטת קבעה כי הסדר הטיעון לעניין העונש לא שיקף את נסיבות המקרה והענישה הקלה עם הנאשם. עם זאת, היא החליטה לכבדו. מדובר בנאשם אשר יוחסו לו עבירות של נהיגה בשכרות ותחת השפעת סם, נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק, סטייה מנתיב נסיעה, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח בר תוקף וכן נהיגה ברכב ללא רשות בעליו.

יש לכם שאלה?
פורום נהיגה בשכרות

 

בכתב האישום נטען כי הנאשם נתפס, באפריל 2004, כאשר הוא נוהג ברכב פרטי תחת השפעת אלכוהול וסם מסוג מריחואנה. הנאשם נהג ברכבו בקלות ראש, איבד שליטה, סטה ימינה, פגע במדרכה והתהפך. כאשר התבקש על ידי השוטרים לתת דגימת דם ושתן לבדיקת שכרות וסם, הוא סירב. יתרה מזאת, הפעולות הנ"ל נעשו עת הנאשם לא היה מורשה לנהוג ולכן נהיגתו לא כוסתה בביטוח בר תוקף, והוא נהג ברכב ללא רשות בעליו. הנאשם הודה בכל העבירות שיוחסו לו במסגרת הסדר טיעון. הוא הורשע על פי הודאתו בעבירות שפורטו לעיל.

 
טיעוני הצדדים לעונש

במסגרת טיעוני התביעה לעניין העונש, הוגש לבית המשפט גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם. ממנו עלה כי לנאשם הייתה הרשעה קודמת בעבירה של שימוש ברכב ללא רשות בעליו. התביעה ביקשה להטיל על הנאשם עונש של פסילת רישיון הנהיגה לתקופה של 28 חודשים ומאסר על תנאי כפי שהוסכם במסגרת הסדר הטיעון. כמו כן, בית המשפט התבקש להשית עליו קנס, פסילה על תנאי והתחייבות כספית בהתאם לשיקול דעתו.

לעומת זאת, בא כוחו של הנאשם פירט בפני בית המשפט את נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, שקיבל רישיון נהיגה בשנת 2005 לאחר שעמל קשות על השגתו. נכותו של הנאשם, שהייתה בשיעור של 75% הודגשה אף היא בפני השופטת על ידי הסנגור. לדידו, לא היה ניתן לראות את הסדר הטיעון כמקל עם הנאשם בשל פסילת רישיונו לתקופה ארוכה של 28 חודשים.

דיון והכרעה - מעשים קשים וחמורים

השופטת סברה כי מעשיו של הנאשם היו קשים וחמורים. הם ביטאו התעלמות מוחלטת מהסיכון שנשקף לציבור המשתמשים בדרך, בעקבות נהיגת הנאשם ברכב בשעת לילה מאוחרת, ללא רשות בעליו וללא רישיון, תחת השפעת משקאות משכרים וסמים. לטענת השופטת, ניתן היה להניח כי הנאשם למד את לקחו מהאירוע, אולם המציאות סתרה הנחה זאת. שכן, שנה לאחר האירוע דנן, הנאשם שב ונתפס נוהג ברכב ללא רישיון. לכן, לא היה לשופטת ספק כי העונש שהלם את המעשים היה צריך לכלול עונש מאסר בפועל בנוסף לרכיבי ענישה אחרים.

הובהר כי על הענישה היה לבטא את הצורך בהרתעה משמעותית של הנאשם ושל אחרים מלחזור על מעשים מסוג זה, שהיה בהם כדי לסכן באורח משמעותי את בטחון משתמשי הדרך. השופטת הביעה תמיהה באשר לעמדת התביעה בעניין עונשו של הנאשם, כפי שהשתקפה בהסדר הטיעון. שכן, ההסדר שיקף הקלה גדולה עם הנאשם ולא כלל רכיב של מאסר בפועל.

יתרה מזאת, עונש המאסר על תנאי נקבע לתקופה קצרה בהסדר. לכן, לקביעתה, הסדר הטיעון לא שיקף איזון ראוי בין טובת ההנאה שהפיק הנאשם לבין האינטרס הציבורי שבענישה מחמירה. בנוסף, נקבע כי שיקוליה של התביעה בהסדר הטיעון לא היו הולמים. שכן, היה בהם מסר מעודד לעברייני תנועה אחרים שלא להסכים לעבור בדיקות לגילוי השפעת סמים ואלכוהול, היות והיעדר קביעה מדויקת אודות הכמות הביאה להסדר טיעון קל.

לא זו אף זו, השופטת לא ראתה בנכותו של הנאשם משום היתר חברתי לסיכון הציבור ולענישתו המקלה, היות והמעשים בוצעו בהיותו נכה. עם זאת, השופטת התרשמה כי הנאשם הסתמך על הסדר הטיעון ובהתאם למגמה הכללית של קבלת הסדרים אלו, הוחלט שלא לדחותו. ברם, השופטת החמירה עם הנאשם באותם מרכיבים בהם הושאר שיקול דעת לבית המשפט בקביעתם. כלומר, היא דנה את הנאשם למאסר לתשלום קנס כספי בסך של 12,000 ₪ והטילה עליו התחייבות כספית בסכום זהה להימנע תוך 3 שנים מפני ביצוע עבירות זהות. בנוסף, רישיונו של הנאשם נשלל בפועל לתקופה של 28 חודשים בנוסף לפסילה על תנאי לתקופה של 8 חודשים. כמו כן, הוא נידון למאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים.