ריבית פיגורים היא ריבית שיש לשלם בגין איחור בתשלום חוב כלשהו או איחור בגין ביצוע פסק דין. כפי שאף נכתב בפסיקה, מדובר הוא בריבית גבוהה במיוחד הכוללת מרכיב עונשי, ולא בריבית אשר מטרתה לשמור על ערך הכסף. האם יש להוסיף ריבית פיגורים גם לחוב בהוצאה לפועל בגין אי פרעון שטרות? הפרשה הנדונה עוסקת בכך.
יש לכם שאלה?
עובדות המקרה כדלקמן. מחזיק השטר פנה אל לשכת ההוצאה לפועל לאחר שההמחאה שבידו לא כובדה על ידי הבנק. אל לשכת ההוצאה לפועל לא הוגשה התנגדות לביצוע השטר ולכן חובו של החייב הוזן אל המחשבים. מחשבי ההוצאה לפועל הוסיפו אל החוב האמור ריבית פיגורים ממועד הפירעון הנקוב בהמחאה, וזאת בנוסף להפרשי הצמדה וריבית בשיעור הקבוע בחוק הריבית.
טיעוני הצדדים
החייב הגיש בקשה אל לשכת ההוצאה לפועל, בעקבותיה התקיים דיון זה. בבקשה התבקש ראש ההוצאה לפועל לבטל את ריבית הפיגורים אשר הוספה לחוב האמור. כפי שנטען, לא היה מקום להוסיף תוספת זו. לעומת זאת, הזוכה שהשיב לבקשה טען כי הסתמך על חישובי מחשב לשכת ההוצאה לפועל.
ההכרעה
כפי שציין ראש ההוצאה לפועל, "סוגיה זו בעלת חשיבות רבה, שכן, אופן החישוב הנהוג בתיקי ההוצאה לפועל, אשר נפתחו לשם ביצוע שטרות, אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין ומוטה לרעת החייבים".
ראש ההוצאה לפועל בחן את סעיף 81א(א) לחוק ההוצאה לפועל וקבע כי מלשון הסעיף לא עלה שיש להוסיף את רכיב ריבית הפיגורים לחוב ביצוע השטרות. כפי שצויין בהחלטה, מקור התקלה נבע מאי עדכון מחשב ההוצאה לפועל בתיקון מספר 8 בחוק הריבית.
ראש ההוצאה לפועל ציין כי "הוספת רכיב ריבית הפיגורים, מקום שאין לעשות כן על פי דין, הוביל במהלך השנים לחיוב יתר של החייבים, בשיעור העולה לעיתים אף פי שלושה על השיעור הקבוע בדין". עם זאת, ראש ההוצאה לפועל טען שיש להוסיף לקרן החוב הנקוב בשטר גם ריבית פיגורים רק "בחלוף פרק הזמן הקבוע בדין לשם הגשת התנגדות לביצוע שטר ובאם הוגשה התנגדות, אזי לאחר דחייתה, או לאחר שניתן פסק דין המקבל את התובענה על פי השטר". לפיכך, ראש ההוצאה לפועל קבע כי יש לחייב את החייב המבקש בריבית פיגורים רק החל מחלוף פרק הזמן להגשת ההתנגדות לביצוע השטר (20 ימים מעת המצאת האזהרה לחייב). על פי חישוב ראש ההוצאה לפועל, במקרה זה היה מדובר בסכום של 246 שקלים שהיה להפחית מסכום החוב שהמבקש נדרש לשלם. בסוף דבריו ראש ההוצאה לפועל נמנע מלחייב את הצדדים להליך בהוצאות.
