לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, במשפט פלילי או אזרחי תהיה לנאשם או לנתבע הגנה אם הדברים שפירסם היו אמת ואם היה בהם עניין לציבור. בפרשה זו נידונה תביעה אזרחית בגין לשון הרע, ובית המשפט היה צריך לקבוע האם הגנת "אמת דיברתי" קמה לנתבע.

 

יש לכם שאלה?

פורום לשון הרע
פורום נזיקין
פורום תביעה אזרחית


בפרשה זו דובר ברופא שעבד בשתי מרפאות של קופת חולים כללית: האחת בכרמיאל והשנייה בעמק זבולון. תחילה הוא עבד בכרמיאל ולאחר מכן הועבר לעמק זבולון. כנגד רופא זה נפתח הליך משמעתי היות וכשהועבר לקופת החולים בעמק זבולון שידל מטופלות לעבור יחד איתו. היות והמטופלות בקופת החולים בכרמיאל שאלו אודות מעברו של הרופא, דוברות קופת החולים שלחה מכתב לכ-50 מטופלות, בו נומקה העברתו בכך שמעל באמון קופת החולים. עקב המכתבים הללו שנשלחו, הרופא הגיש את תביעת לשון הרע הנידונה בהליך זה כנגד קופ"ח הכללית, שניים ממנהליה והממונה על פניות הציבור. בתביעה זו ביקש התובע מבית המשפט לפסוק לטובתו פיצוי בסך 250,000 שקלים.


אופי האמירות

 

בית המשפט קבע שאין מחלוקת כי נוסח המכתב נקבע על ידי מנהל המחוז וכי הוא הופץ לכ-50 מטופלות. עם זאת, בית המשפט פסק כי המכתב היה מנוסח בזהירות ושלא היה מצוי בו פירוט אודות מעשיו השליליים של התובע. כמו כן, צוטטה הפסקה הרלוונטית לתביעה הנידונה, שזוהי לשונה: "לדאבוננו, דר' נזרי מעל באמוננו. אנו מייחסים חשיבות רבה, בצד מקצועיות ויחס אנושי, גם להגינות מקצועית". בכך, יוחסה במשתמע חוסר "הגינות מקצועית" לתובע. עם זאת, לצד דברים אלו השתמעו מהמכתב גם תכונות חיוביות, כגון: מקצועיות ויחס אנושי. ובכל מקרה, בית המשפט קבע כי גם לו היה מכריע כי מדובר בלשון הרע, אזי שלשון הרע במקרה זה הייתה ברוח עדינה ולא מתלהמת.


בהמשך ההכרעה, צוין כי היה בפרסום עניין לציבור היות וכ-50 מטופלות פנו בשאלות אודות הפסקת עבודתו של הרופא, וכי על קופת החולים היה לענות להן. בית המשפט קבע כי עלה מהעדויות שהתובע ניסה להתסיס את המטופלות כנגד קופת החולים וכי עשה זאת היות והוראה מסויימת של הנהלת המחוז לא מצאה חן בעיניו. הודגש כי התובע עשה שימוש במטופלות למען מאבקו כנגד ההנהלה, וגם הובהר כי כינוי התנהגות זו כחוסר הגינות מקצועית או כמעילה באמון תיאר את התנהלות התובע. הוזכרה גם התנהלות התובע לאורך כל המשפט, לפיה הוא עשה כל שיכול היה לעשות על מנת להכשיל את חשיפת האמת.

 

הגנת "אמת דיברתי"


לאור האמור, בית המשפט קבע כי קמה לטובת הנתבעים הגנת "אמת דיברתי", תוך שלדברים אשר נכתבו במכתב היה בהחלט עניין לציבור. לאור זאת, בית המשפט החליט לדחות את התביעה. בנוסף, בית המשפט חייב את התובע בתשלום שכר הטרחה של עוה"ד של הנתבעים בסך של 38,000 שקלים (לפי החלוקה אשר פורטה בפסק הדין) ובתשלום הוצאות הקלטת הדיונים והוצאות החוקר הפרטי שהוציאו הנתבעים.