סעיף 304 לחוק העונשין – גרם מוות ברשלנות, משקף את הערך העליון אותו מייחס הדין הישראלי לחיי אדם. כידוע, עבירת רשלנות אינה כוללת רכיב של מחשבה פלילית סובייקטיבית, בשונה ממרבית העבירות בחוק הפלילי. עבירת הרשלנות דורשת כי אדם סביר היה צופה את התוצאה הקטלנית, בעוד שעבירת ההריגה לדוגמה, דורשת כי הנאשם הספציפי צפה בפועל את התוצאה הקטלנית. אי לכך, ניתן לראות בעבירת הגרם מוות ברשלנות חריג לעבירות ההמתה האחרות הדורשות אשם סובייקטיבי. עם זאת, למרות היעדר היסוד הנפשי, המחוקק מייחס משקל רב לחיי אדם, ומשכך העונש על גרם מוות ברשלנות יכול להגיע לכדי שלוש שנות מאסר.
יש לכם שאלה?
להלן גזר דינו של נאשם אשר הורשע כתוצאה מהסדר טיעון בעבירה של גרם מוות ברשלנות. הפרשה החלה כאשר שתי משפחות אשר התגוררו בשכנות בכפר ערבי והיו מצויות בסכסוך ארוך טווח, התכתשו בקטטה המונית מחוץ לבתיהם. במהלך הקטטה, הנאשם שלף את אקדחו וירה לעבר גבעה סמוכה, שעליה היו מצויים הקורבן ומספר אנשים נוספים. כתב האישום המקורי כלל אישום בעבירת ההריגה, אך בשל קשיים ראייתיים (נטען כי הנאשם ירה באויר ומפאת גובהה של הגבעה טענה זו לא הופרכה דיה), הומר האישום בגרם מוות ברשלנות.
הטיעונים לעונש
המאשימה טענה כי מעשהו של הנאשם היה "נמהר ופזיז" ורשלנותו הייתה חמורה ביותר. נטען כי אדם המכוון נשקו לעבר גבעה אשר עליה אנשים היה צריך לדעת כי ייתכן וייפגעו אנשים. עוד נטען כי אמנם הושלכו אבנים במהלך הקטטה, אך הנאשם או בני משפחתו לא נמצאו בסכנה אשר חייבה את הירי שבוצע וכתוצאה ממנו המנוח נפטר. נוסף על כך, הוצגו פסיקות קודמות באירועים דומים בהן נפסקו עונשי מאסר בפועל. אי לכך, המאשימה דרשה כי יוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל לצד מאסר מותנה.
מנגד, הנאשם טען כי תרם רבות למדינה במהלך השנים. לחיזוק טענותיו אלו, העיד עד אופי מטעם הנאשם. יתרה מזאת, הוגש תסקיר מבחן בעניינו של הנאשם, ומעיון בו ניתן היה ללמוד כי האחרון תואר כאדם נורמטיבי והמעשה שביצע לא היה בעל אופי עברייני מובהק. נטען כי הנאשם הביע חרטה וצער רב על התוצאה הטראגית של מעשיו. לאור כל זאת, נטען כי מן הראוי היה שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל. גם תסקיר שירות המבחן חיזק טענה זו כשקבע שהאינטרס הציבורי היה יוצא נשכר במידה והנאשם לא היה מושם מאחורי סורג ובריח.
גזר הדין
השופט שמע את טענות הצדדים והתרשם מנסיבות המקרה ומנסיבותיו של הנאשם, בטרם גזר את דינו. הוא הדגיש כי בכוונתו להתחשב בשיקולים הרבים לקולא אשר צוינו בידי ההגנה. מנגד, הובהר כי מעשיו של הנאשם היו חמורים והתאפיינו ברשלנות קשה ביותר אשר הביאה לכיבוי פתיל חייו של אדם. לאור זאת, ובהתחשב בפסיקה בנושא, השופט השית על הנאשם עונש מאסר בפועל של שנתיים ימים, נוסף על כך, שנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ופיצוי למשפחת הקורבן על סך 25,000 ₪.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
