שטר חוב הינו מכשיר משפטי המשמש לרוב לשם מתן ערבות להתחייבות או עסקה כלשהי. על גבי השטר יצוינו התנאים למימושו. קרי, באילו מקרים ניתן יהיה לממש את שטר החוב. לדוגמה ניתן להעניק שטר חוב כנגד לקיחת הלוואה, כאשר השטר מוענק למלווה ובדרך כלל יהיה חתום עליו צד ג' שאינו הלווה. במקרה בו לא יחזיר הלווה את הכספים שנטל, יפעיל המלווה את שטר החוב בהתאם למאפייניו.

 

יש לכם שאלה?

פורום התנגדות לביצוע שטר

פורום גביית חובות

פורום מקרקעין

להלן בקשה לביצוע שטר חוב אותה הגישו מחזיקי השטר כנגד מנפיקיו. לשון אחרת: שטר החוב ניתן למשכירי דירה בידי 3 ערבים אשר ערבו לכך כי שוכרי הדירה יפעלו בהתאם לחוזה השכירות, שאם לא כן, כל הפרת חוזה שתוביל לפיצויים תוכל לגרום לכך ששטר החוב ימומש. בחוזה השכירות נקבע כי תקופת השכירות הראשונה תהיה בת 12 חודשים, כאשר לאחר מכן הוענקה לשוכרים האופציה להאריך את ההסכם לתקופה נוספת.


טענות הצדדים


הנתבעים (מעניקי שטר החוב), טענו כי ערבו לחיובי השוכרים רק לתקופת השכירות הראשונה, בת 12 החודשים. נטען כי משתמה התקופה דנן והשוכרים מילאו את חיוביהם למשכירים, הרי שבזה תמה ערבותם של הנתבעים, ומשכך לא ניתן היה לממש את שטר החוב שהעניקו לתובעים. יתרה מזאת, הנתבעים טענו כי לא קראו את חוזה השכירות ולכן לא ידעו על האופציה להארכת תקופת השכירות.


מנגד, התובעים טענו כי לא צוינה על גבי השטר כל תניה המגבילה את הערבות ל-12 החודשים הראשונים. יתרה מזאת, חוזה השכירות נמסר לנתבעים לעיון, בטרם חתמו על שטר החוב, ולכן חזקה על הנתבעים כי פרטי החוזה היו ידועים להם. בהתאם לכך, טענו התובעים כי מן הראוי היה לממש את שטר החוב לטובתם.


מימוש שטר החוב


שופט בית המשפט בחן את טענות הצדדים, האזין לעדויותיהם ומסר את הכרעתו. נקבע, בהתבסס על עדויותיהם של הנתבעים, כי חלק מהאחרונים עיינו בחוזה בפועל, בעוד לאחרים ניתנה הזדמנות מספקת לעשות כן, ומשנמנעו מכך, לא היה להם להלין אלא על עצמם.
נפסק שהנתבעים ידעו כי הם מעניקים שטר ערבות כנגד חיובי השוכרים כפי שפורטו בחוזה השכירות. אי לכך, הם ידעו על האופציה להאריך את תקופת השכירות, ולמצער – עצמו עיניהם נוכח עובדה זו. בהתאם לעולה מן המקובץ, בית המשפט קיבל את הבקשה למימוש שטר החוב דנן.


שלא לצורך, השופט ציין כי פרטי פרשה זו שונים בתכלית השינוי מפרטיה של פרשה אחרת עליה ביקשו הנתבעים להסתמך בכתב הגנתם. בפרשה האמורה ניתנה לשני הצדדים האפשרות להאריך או לבטל את ההתקשרות ביניהם, ומשכך, דובר בהתקשרות חדשה לכל דבר ועניין. מנגד, צוין כי במקרה דנן לא כך היו פני הדברים. שכן, האופציה ניתנה לשוכרים בלבד, כאשר המשכירים לא יכלו לסכל את הארכת ההתקשרות במידה והשוכרים היו מעוניינים בהארכה. אי לכך, דובר בהתקשרות בודדת ובכך שונה המקרה דנן מן המקרה אשר הוזכר בכתב ההגנה של הנתבעים.