במדינה ישראל קיימים חוקי מגן רבים אשר מטרתם להגן על העובדים בישראל. לדוגמה, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק הגנת השכר וכדומה. בהקשר זה, עולה לא אחת השאלה מיהו "עובד" ואימתי מתקיימים יחסי עובד-מעביד. בעבר הותוו בפסיקה מספר מבחנים מורכבים שמטרתם הייתה לקבוע האם פלוני הינו "עובד", כאשר התשובה הייתה בניארית – כן או לא. כאשר נקבע שאדם אינו "עובד" הרי שלא היה זכאי ליהנות מהגנתם של מרבית דיני העבודה. ברבות השנים, נסדקה מעט הגישה הדיכוטומית, כאשר אדם יכול היה להיות "עובד" לעניין מסוים, ובה בעת לא להיחשב לעובד בהקשר אחר.

 

יש לכם שאלה?

פורום זכויות עובדים

פורום חוזה עבודה

פורום זכויות וחובות מעסיקים

פורום בית דין לעבודה


בפרשה אשר התגלגלה לפתחו של בית הדין לעבודה נבחנה שאלת היותו נבחר ציבור "עובד" בהקשר של חוק הגנת השכר. השתלשלות העניינים החלה בעת שהתובע, ראש מועצה, קיבל שכר מופחת, או לא קיבל שכר כלל, במשך מספר חודשים. עקב כך, הוא הגיש תביעה בעילה של הלנת שכר, בהתאם לחוק הגנת השכר. במסגרת הדיון התעוררה השאלה המקדמית, האם התובע היה "עובד", או שלא.


טענות הצדדים


התובע טען מספר טענות קונקרטיות בנוגע להלנת שכרו, כאשר לשיטתו הוא היה זכאי בגין מעשים אלו לפיצוי. מנגד, הנתבעת, המועצה הדתית של עיר בגוש דן, טענה מספר טענות בנוגע להלנת השכר לכאורה, אך חשוב מכך, נטען שהתובע, מתוקף היותו נבחר ציבור, כלל לא היה "עובד". משכך, לא היה זכאי לפיצוי בגין הלנת שכרו.


מעמד התובע


בית הדין כיוון את זרקורו אל השאלה המקדמית: האם התובע היה "עובד" אם לאו. בכדי להשיב לשאלה זו, בית הדין נדרש לפסיקות קודמות בנושא. ראשית, צוין כי המונחים "עובד" ו"מעביד" מופעים בשורה ארוכה של חוקים, ונקודת המוצא היא שאין להם משמעות אוניברסאלית קבועה. אלא, משמעות המשתנה בהתאם לתכליתו הייחודית של כל דבר חקיקה. לראייה, הובאו ציטוטים מפרשת סרוסי, אשר במסגרתה נקבע שלמרות שקיום חוזה בין הצדדים הוא אחד מהתנאים לכינון יחסי עובד מעביד, הרי שבהקשרים מסוימים ניתן לראות בפלוני "עובד" גם במידה שהינו נבחר ציבור שלא מקיים קשר חוזי עם מעסיקו. הודגש כי הסיווג מתבצע בשים לב לתכלית החקיקה.


לאחר מכן, מותב בית הדין פנה לדברים אשר נכתבו בפרשת בורובסקי, אשר היו יפים לעניינו. בהתאם להלכה, נמצא שהתכלית של חוק הגנת השכר היא להגן על מי שמבצע עבודה ומקבל בעבור כך גמול, ואינו בעל עסק עצמאי. נקבע כי התובע ביצע עבודה בעבור הנתבעת והסתמך על הגמול מטעם האחרונה בכדי לפרנס את משפחתו. אי לכך, נפסק כי התובע היה "עובד" לצורך חוק הגנת השכר ככל שהדבר נוגע להלנת שכר.