בקשה לביטול זמני של פיטורים מעיריית גבעתיים

בבקשה לצו מניעה זמני נגד הליך פיטורים, המבקש צריך להראות כי קיימת לו לפחות עילה לכאורה לביטול הפיטורים. כפי שנראה להלן, כאשר המבקש אינו מראה גם עילה לכאורה, הרי שבית הדין לעבודה לא יעניק לו את הסעד המבוקש.

המשיבה במקרה זה הגישה לבית הדין האזורי בקשה לתת צו ביניים שיבטל את פיטוריה מעיריית גבעתיים עד למתן החלטה בהליך העיקרי. בית הדין האזורי קיבל את בקשתה וקבע כי פיטוריה של המשיבה בטלים. עיריית גבעתיים ערערה כנגד החלטה זו בפני בית הדין הארצי לעבודה, וכעת נסקור את החלטתו של בית הדין הארצי.

יש לכם שאלה?

פורום זכויות עובדים

פורום פיצויי פיטורים

פורום שוויון הזדמנויות בעבודה

פורום זכויות מעסיקים

פורום בית הדין לעבודה

המשיבה עבדה בעירייה מחודש דצמבר 1997 ועד חושב אוקטובר 2006, כאשר תפקידה האחרון היה מנהלת מחלקת רישוי והפיקוח בעירייה. במסגרת תפקידה, היא הייתה כפופה למהנדס העיר, ובחודש ינואר 2006 התגלעו חילוקי דעות בינה לבין המהנדס. בעקבות חילוקי הדעות, המשיבה זומנה לשימוע במסגרת הליך לסיום העסקתה. בישיבת השימוע הראשונה נמסרה למשיבה החלטה כי היא תועבר מתפקידה באגף ההנדסה, תצא לחופשה בתשלום לתקופה בלתי מוגדרת, ובמהלך זמן זה יעשה ניסיון למצוא לה תפקיד אחר בעירייה. המשיבה הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בקשה לצו מניעה נגד ההחלטה, אולם בקשתה נדחתה.

לאחר מספר חודשים, התכנסו מנכ"ל העירייה יחד עם גורמים נוספים בעירייה, והתברר כי לא נמצא תפקיד הולם לכישוריה של המשיבה. לכן, היא הוזמנה לישיבת שימוע נוספת על מנת לדון בפיטוריה. הישיבה נדחתה פעם אחת בשל בקשתו של עורך דינה, שהיה בחו"ל באותו הזמן. יומיים לפני המועד השני שנקבע, ביקש שוב בא כוחה של המשיבה לדחות את הדיון וזאת בשל הימצאותה בחו"ל של המשיבה.
בקשה זו נדחתה תוך שהעירייה אפשרה למשיבה לשלוח את טיעוניה בכתב או שבא כוחה יתייצב לשימוע. ועדת השימוע שהתכנסה החליטה לפטר את המשיבה. כנגד החלטה זו על פיטוריה, הגישה המשיבה בקשה לבטל את פיטוריה. בית הדין האזורי לעבודה נתן החלטה על ביטול פיטוריה באופן זמני, וזאת עד לבירור התובענה. העירייה הגישה ערעור על החלטה זו.

טיעוני הצדדים

באת כוחה של העירייה טענה כי לא היה מקום לבטל את פיטוריה של המשיבה, וזאת משום שנעשו מאמצים ממשיים למצוא לה תפקיד חלופי, אולם תפקיד כזה לא נמצא. לגבי השימוע השני, באת כוחה של העירייה טענה כי נעשה כל מה שניתן כדי לקיים את השימוע בנוכחות בא כוחה של המשיבה, אולם למרות שהעירייה שינתה את מועד השימוע, בא כוחה של המשיבה ו/או המשיבה עצמה לא הופיעו לשימוע השני. נוסף לכך, נטען כי יש לקבל את הערעור מן הטעם הפשוט כי בעתירה הראשונה שהגישה המשיבה, שנדחתה כאמור, נקבע כי העברת המשיבה מתפקידה נעשה משיקולים מקצועיים וענייניים.

בא כוחה של המשיבה טען מנגד כי הפעולות שעשתה העירייה כנגד מרשתו, נבעו מתלונה שהגישה המשיבה במשטרת ישראל נגד ראש העיר בגין ביצוע מעשה מגונה ארבע שנים לפני הליך זה. כמו כן, המשיבה טענה כי אין להתערב בהחלטה של בית הדין האזורי ויש למנוע את פיטורי המשיבה עד להכרעה בהליך העיקרי.

החלטת בית הדין הארצי לעבודה

בית הדין ציין כי על פי הערעור המשיבה לא הוכיחה לכאורה שהייתה לה זכות להישאר במעמד של עובדת עירייה. נראה כי העירייה ניסתה למצוא למשיבה תפקיד חלופי, נעשו בדיקות מקיפות לחיפוש תפקיד מתאים, אולם התפקיד שהוצע לה בסופו של דבר נדחה על ידה. במצב דברים זה, לעירייה לא נותרה ברירה אלא להתחיל בהליך פיטוריה של המשיבה.

גם הליך הפיטורים עצמו היה תקין. המשיבה הוזמנה לישיבת השימוע השניה, ולמרות ששהתה בחו"ל היא הייתה יכולה לבקש מבא כוחה להתייצב במקומה. לאור זאת, נקבע כי לא היה מקום לבטל את הליך הפיטורים במסגרת הסעד הזמני בטרם תתברר מהותה של התביעה עד תום. לסיכום, הערעור של העירייה מתקבל. החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה התבטלה. למרות זאת, בית הדין הארצי מורה לבית הדין האזורי לסיים את הדיון בתובענה העיקרית תוך שלושה חודשים.