תביעת צד שלישי להמחאה שבוטלה על ידי חברה המעניקה הלוואות חוץ בנקאיות

בתי המשפט עוסקים רבות בתביעות אשר מתבססות על המחאות שלא כובדו. בדרך כלל, כאשר אדם נותן שיק לאדם אחר, והאדם השני מסב את השיק לשלישי, הרי שלאדם שהוציא את השיק אין טענות הגנה נגד האדם השלישי, גם אם עסקת היסוד לא מולאה. בדרך כלל, הצד השלישי יכול להיות גם חברות לניכיון שיקים או חברות העוסקות בהלוואות חוץ בנקאיות. במקרה שלהלן, דווקא חברה העוסקת בהלוואה חוץ בנקאית מצאה עצמה מצידו השני של המתרס בתור נתבעת.

יש לכם שאלה?

פורום גביית חובות | שיקים חוזרים

פורום איחוד תיקים

פורום פרעתי | התנגדות לביצוע שטר

שמעון הגיע לנתבעת, שהינה חברה העוסקת בהלוואות חוץ בנקאיות, במטרה לקבל הלוואה. הנתבעת העבירה לשמעון שתי המחאות כאשר לא צוין בהם השם של הנפרע (האדם לפקודתו ניתנות ההמחאות). חלק מתנאי ההלוואה היה ששמעון יעביר לנתבעת המחאות ביטחון נגד ההמחאות שקיבל. בינתיים, שמעון העביר את שתי ההמחאות לתובע תמורת הלוואת מזומנים, ולכן על ההמחאות שהנפיקה הנתבעת נרשם שמו של התובע. לאחר שהנתבעת לא קיבלה משמעון את המחאות הביטחון, היא ביטלה את ההמחאות שנתנה לו. למרות זאת, הדבר נעשה לאחר שהתובע קיבל את ההמחאות לידיו, והתובע הגיש את ההמחאות לפירעון בהוצאה לפועל כנגד הנתבעת שהתנגדה להעברת הסכומים.

הטענות של הצדדים

התובע טוען כי הוא "אוחז כשורה" בהמחאות שהוציאה הנתבעת. לדבריו, הוא לא היה צד לעסקת היסוד בין שמעון לנתבעת ולכן לחברה לא היו טענות הגנה כלפיו. הנתבעת מצידה טוענת כי התובע קיבל לידיו את ההמחאות ללא תמורה. יתר על כן, הנתבעת הוסיפה כי היות והתובע קיבל את ההמחאות ללא שם הנפרע, הרי שהדבר היה מנוגד לדרישה של סעיף 28 לפקודת השטרות, הסעיף שמדבר על ה"אחיזה כשורה".

החלטת בית המשפט

בית המשפט ציין כי נראה שבמקרה הנוכחי לא נמצא פגם בשטר של התובע, ולכן הוא היה אוחז כשורה. ההמחאה ניתנה לשמעון כנגד הלוואה ב"שוק האפור". העובדה שעל ההמחאה לא הופיע שמו של התובע מלכתחילה לא שינתה את תוצאות ההליך. נקבע כי הנתבעת מסרה את ההמחאה לשמעון מתוך כוונה לעשות זאת ללא שם הנפרע, כיוון שידעה על השימוש שהוא הולך לעשות בהמחאה זו. התובע ושמעון העידו במשפט זה והוכיחו כי ניתנה תמורה עבור ההמחאה. לא הייתה כל עדות סותרת לכך. בית המשפט הבין את חששות ה"קונספירציה" בין התובע לשמעון, אולם פקודת השטרות מאפשרת מצב זה באין ראיה אחרת לסתור.

גם אם התובע לא נקט בשום הליך משפטי נגד שמעון, אין הדבר יכול להועיל לטענות הנתבעת. אומנם ניתן להסביר את אי הגשת ההליך המשפטי בקנוניה בין שניהם, אולם ניתן היה גם להסביר זאת בכך שהתובע הגיע למסקנה כי לא יצליח לגבות כסף משמעון משום שזה נמצא באיחוד תיקים בהוצאה לפועל, וסיכויי הגבייה ממנו נמוכים.

לסיכום,

הנתבעת לא הצליחה להראות כי התובע ושמעון עשו ביניהם קנוניה על מנת לזכות בכספי ההמחאה. בית המשפט קבע כי למרות שהיה ניתן להבין את טענותיה של הנתבעת, ללא ראיה לא מתאימה לא עלה בידה לבסס אותן. "צריך גם להבין שהנתבעת עצמה עושה שימוש בפרקטיקה של אחיזה כשורה למטרותיה", נקבע בפסק הדין. השופט מצא כי דחיית התביעה לא הייתה צודקת בנסיבות העניין, והוא לא ראה לנכון לעשות הבחנה בין מקרים בהם הנתבעת הינה בנעליו של התובע לבין מקרה זה. בית המשפט הורה על המשך הליכי ההוצל"פ כנגד הנתבעת לשם מימוש ההמחאות שבידי התובע. הנתבעת גם חויבה בתשלום בסך 7,500 ₪ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.