אחד מתפקידי העירייה הוא לדאוג לביצוע עבודות תשתית, בינוי, ופיתוח שיתרמו לרווחת התושבים. על מנת לממן עבודות אלו, העירייה מוסמכת לדרוש מבעלי נכסים וקרקעות באזור, אשר נהנים מהתוצאה הסופית, תשלום היטל. לעיתים, עולה מחלוקת מי בדיוק מבעלי הקרקע נדרש לשלם היטל זה. כך לדוגמא בפסק הדין שלהלן.

 

יש לך שאלה?

פורום מיסוי מקרקעין

פורום מקרקעין


במקרה זה, בית המשפט דן בשאלה מי מהצדדים נדרש לשלם את היטלי סלילת כביש ומדרכה והיטלי התקנת ביוב בעיר רמת השרון. ראשית הסיפור בשנת 2005, אז התקשרו בני הזוג התובעים עם הנתבעים בהסכם מכר. מטרתם של התובעים הייתה לרכוש את זכויות הנתבעים במגרש באחד מרחובות העיר. במסגרת ההסכם, הנתבעים המוכרים התחייבו להיות אחראים על כל התשלומים הקשורים לנכס עד למועד חתימת ההסכם, לרבות היטלים בגין עבודות פיתוח. כמו כן, בהסכם נקבע שהחל ממועד החתימה, האחריות הנ"ל תחול על התובעים, לרבות הוצאות מיסים ואגרות הקשורות בביצוע עבודות תכנון ובנייה שהחיוב בגינם יחול לאחר מועד כניסת החוזה לתוקף.


טיעוני הצדדים


לטענת התובעים, כאשר הם פנו לעיריית רמת השרון במטרה להוציא אישורי בנייה על הקרקע, הם גילו שחלק מהוצאות היטל הסלילה והביוב שחלו על המקרקעין לא שולמו על ידי הנתבעים. זאת על אף שהייתה זו מחובתם לשלמם, על פי הסכם המכר. אולם, כאשר התובעים פנו לנתבעים בבקשה לשאת בתשלומים, האחרונים סירבו וטענו כי לא הייתה זו חובתם אלא חובת הראשונים. עם זאת, מאחר שהתובעים ביקשו להימנע מעיכובים במתן אישורי הבנייה רישום זכויותיהם בקרקע, הם שילמו את ההיטלים, בשם הנתבעים. לפיכך, הוגשה התביעה דנן להשבת הסכומים ששולמו.


מנגד, הנתבעים הכחישו את טענות התובעים. הם טענו שבעת העברת הנכס לידי התובעים, ניתנו להם כל האישורים הנדרשים ואף המקרקעין נרשמו בבעלות האחרונים. אי לכך, הרי שהנתבעים יצאו ידי חובה ולא היה מקום לחייבם לשאת בתשלומי ההיטלים. זאת ועוד, נטען כי היטלי הסלילה והביוב הוטלו על ידי העירייה בעקבות בקשת התובעים לקבל היתר בנייה.


החלטה


לאחר שמיעת טענות הצדדים וסקירת חוקי העזר של עיריית רמת השרון, השופט החליט לדחות את התביעה. נקבע שעל פי חוקי העזר של העירייה, הרי שחייבת להתקיים זיקה בין תשלומי ההיטל, לבין ביצוע עבודות סלילה או ביוב. דהיינו, כל עוד לא בוצעה עבודת סלילה בקרקע, או פיתוח תשתית ביוב, הרי שלא היה מקום לחייב את בעל הנכס בתשלום ההיטל.


השופט הוסיף ופסק שמן ההגיון הוא שכל עירייה תטיל את חובת תשלום ההיטל במועד המוקדם ככל האפשר, על מנת לתקצב את עלויות הסלילה או הביוב מתוך הכספים הנגבים. עם זאת, את ההיטל יש להטיל לראשונה רק לאחר שתוכנית הפיתוח יוצאת מן הכוח אל הפועל. קרי, אינה בגדר משאלת לב של העירייה אלא מקימה מחויבות ממשית ליצור ולקיים אותה.


במקרה דנן, עיריית רמת השרון החלה בביצוע העבודות בגינן נדרש היטל בשנת 2000. העבודות הסתיימו בשנת 2002, בעוד שהחוזה בין בעלי הדין נחתם בשנת 2005. לפיכך, השופט פסק שהחיוב בהיטל התגבש טרם השנה בה התובעים הגישו בקשה למתן היתר בנייה. על פי החוזה שנחתם בין הצדדים, מועד חתימת ההסכם היה קו פרשת המים. כלומר, עד אליו הנתבעים הם שנשאו בנטל התשלומים שהיו קשורים לקרקע, ולאחר מכן, החיוב עבר לכתפי התובעים. מאחר שהחיוב לתשלום ההיטל התגבש בשנת 2002, טרם חתימת החוזה, הרי שעל פי ההסכמות בין הצדדים הנתבעים הם שנדרשו לשאת בתשלום ועל כן, התביעה התקבלה. כלומר, הנתבעים חויבו להשיב לתובעים את הסכומים ששולמו לעירייה בגין היטלי הביוב והסלילה.