עקב מחירי הנדל"ן הגבוהים בישראל ישנם זוגות רבים אשר אינם יכולים לממן בעצמם רכישת דירה. למען מימון הדירה יש לחסוך במשך תקופה ארוכה וברוב הכמעט מוחלט של המקרים אף לקחת הלוואה למען מימון הרכישה. ישנם מקרים, ובייחוד עת שהדירות נרכשות טרם בנייתן, בהם הדירות הנמסרות לרוכשים אינן עומדות במה שהובטח להם. הפרשה הנדונה עוסקת בסוגיה זו.
יש לכם שאלה?
בני זוג אשר רכשו מן הנתבעת דירת גג בת 4 חדרים טענו כי הנתבעת הצהירה בפניהם על כך שהדירה תהיה מרווחת במיוחד, ומסיבה זו בעיקר החליטו לרכוש את הדירה. בני הזוג טענו שמשום שייחסו חשיבות לשטח הדירה הם דרשו כי בהסכם הרכישה יצויין שטח הדירה, כפי שאכן צויין בנספח ההסכם. בפועל, עם קבלת הדירה נכחו בני הזוג לראות ששטח הדירה קטן יותר משסוכם. איש מקצוע שהזמינו בני הזוג אימת חשש זה, ואף צויין כי שווי הדירה פחת בסכום של 60,000 דולר. לפיכך, התובעים ייחסו לנתבעת "הפרה של ההסכם המתבטאת בחוסר תום לב בקיומו, ניהול מו"מ בחוסר תום לב, הטעיה ביודעין ו/או ברשלנות, עריכת מצג שווא ועשיית עושר ולא במשפט".
הכרעה
בית המשפט מינה מומחה מטעמו - מהנדס בנין ושמאי מקרקעין ע"פ הכשרתו. בחוות דעתו, המומחה ציין ששטח הדירה האפקטיבי קטן מהשטח שסוכם בין בני הזוג לבין הנתבעת בעת הרכישה. בנוסף, מחמת הפער בין השטח בפועל לבין מה שהובטח, ירידת הערך של הדירה הגיעה ל-57,800 דולר. עם זאת, המומחה הבהיר כי לו בית המשפט יכריע שהנתבעת התחייבה בהסכם לשטח נומינאלי (שטח ברוטו הכולל גם את החלקים המשותפים לכלל הדיירים בבניין), ובכך יסכים למעשה עם טענת האחרונה, אזי שלדעתו במצב זה אין ירידה בערך הדירה.
בית המשפט קבע כי עדותו של נציג הנתבעת עוררה תמיהות רבות, בעיקר משום כך שלא ידע להסביר מדוע בהסכם המכר לא צויינה בפירוש המילה "ברוטו". הוזכר כי הלכת בית המשפט היא ש"אין זה סביר כי מי שאינו נמנה עם חוגי המקצוע בענף הבנייה יעלה על דעתו כי שטח דירתו ברוטו כולל גם חלקים במדרגות בפיר המעליות בחניה וכדומה. אין לפרש שטח ברוטו ע"פ מובנו בענף הבניה אלא יש לתת לו את משמעותו בלשון הרגילה והמקובלת בחברה".
בנוסף, צוין שבתשריטי המכר של הדירה מורקר בצהוב כל שטח דירתם של התובעים – אך לא מורקרו השטחים המשותפים. בכך, למעשה,הנתבעת נמנעה מלציין כי החלק היחסי ברכוש המשותף נכלל אף הוא בשטח הדירה.
לאור האמור, בית המשפט קבע כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח את טענתה בכך שהבהירה לתובעים שהיה מדובר בשטח הכולל את השטח המשותף. לפיכך, בית המשפט הכריע כי הנתבעת הטעתה את בני הזוג והפרה את חובת הגילוי שחלה עליה. בית המשפט העריך את גובה הנזק של בני הזוג בסך של 49,620 דולר וחייב את הנתבעת בתשלום נזק זה.