התאגדותה של חברה מאפשרת יצירת חיץ בין החברה עצמה, שהיא בעלת אישיות משפטית נפרדת, לבין בעליה. חיץ זה קרוי גם בשם 'מסך התאגדות' ומשמעותו היא שבמידה וחברה אינה מצליחה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות לא יהא ניתן לפנות אל בעליה בתביעה כספית. בעלי החברה אינם חייבים להיות בני אדם, ומתאפשרת קונסטרוקציה של חברת אם, הבעלים, וחברת בת. בפרשה הנדונה דובר באפשרות זו.
יש לכם שאלה?
חברת סיבל נהריה התכוונה להקים פרויקט נופש על מקרקעין שנרכשו מעיריית נהריה. הפרויקט היה אמור לכלול בנייני דירות נופש, בניין של בית מלון ומתקני נופש ושיט (בריכה, מגרשי טניס ועוד) אשר היו אמורים לשרת את כלל הדיירים בפרויקט. חברת סיבל הצליחה למכור חלק מהדירות שבאחד הבניינים, אך במהלך שנת 2000 נקלעה לקשיים כלכליים. במסגרת הליכי כינוס נכסים נמכרו בשנת 2002 המקרקעין לשתי חברות אחרות. בחוזה המכר הוסכם שהחברות הרוכשות לא יהיו חייבות לעמוד בהתחייבות שנטלה על עצמה חברת סיבל לפתח את המקרקעין כפרויקט נופש הכולל בתוכו, בין היתר, מתקני נופש ובית מלון.
בשנת 2006, בני הזוג סקוברוניק עתרו לבית המשפט המחוזי בחיפה וביקשו שמכר המקרקעין לשתי החברות יבוטל. זאת לאור קיומן של ראיות שהצביעו על כך שמאחורי חברות אלו עמדו בעליה של חברת סיבל. בני הזג טענו כי מטרת מכירת המקרקעין הייתה להתחמק מקיום התחייבויות חברת סיבל כלפי רוכשי הדירות.
ההכרעה
בית המשפט מינה רו"ח על מנת שיבדוק את נאותות עסקת המקרקעין. ממצאיו של רו"ח הראו כי בעלי חברת סיבל אכן עמדו מאחורי שתי החברות הרוכשות, וכי נעשה ניסיון להסוות זאת על ידי שימוש בחברות הרשומות באיי הבתולה הבריטיים ובחברת נאמנות ישראלית.
בית המשפט קיבל את חוות דעתו של רו"ח. אולם, נקבע שאין לבטל את מכירת המקרקעין לשתי החברות הללו, היות והוכח כי לא היו ולא יהיו קונים אחרים למקרקעין. עם זאת, היות והוכח כי מאחורי חברות אלו עמדו בעליה ומנהליה של חברת סיבל, הוחלט לחייב את החברות הרוכשות בפיתוח המקרקעין כפרויקט נופש, באופן שיאפשר למי שרכשו מחברת סיבל דירות, לקבלן.
למעשה, בית המשפט לא איפשר לחברות הרוכשות ולחברת סיבל לנצל את מסך ההתאגדות שהפריד ביניהן, בכך שחייב את החברות הרוכשות לבצע את ההתחייבויות שלקחה על עצמה חברת סיבל.
.JPG)
.jpg)
